sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:105

קשרי חוץ מינויים לכס הפאטריארך היווני אורתודוכסי בירושלים לא נתפסו , אפוא , במאות הז - ' הי"א כעניין פרטי ופנימי של קהילת ירושלים לבדה . בנושא זה היה על הקהילה להתמודד עם הבעיה הסבוכה של קשריה עם גורמי חוץ , בעולם הנוצרי ובעולם המוסלמי . בעיקר קשה היתה שאלת יחסיה עם האימפריה הביזאנטית . כחלק של הכנסייה האימפריאלית , חייבת היתה הקהילה היוונית אורתודוכסית לקיים זיקה של נאמנות לקונסטנטינופול , ובשל השילוב ההדוק בין המבנה החילוני למבנה הכנסייתי במשטר הביזאנטי לא היתה מסוגלת להבחין בין נאמנות כנסייתית לנאמנות פוליטית חילונית . הקהילה היוונית אורתודוכסית בירושלים לא ניתקה את הזיקה אל קונסטנטינופול לאחר הכיבוש המוסלמי . היא המשיכה לשגר נציגים לוועידות כנסייתיות שהתכנסו בתחומי האימפריה , למרות שוועידות אלה היו בעת ובעונה אחת סמל לאחדותה אחידותה של האימפריה ואמצעי להשגתה של תכלית זו . יוהנס ד' היה מיוצג על ידי אנסטסיוס ( Anastasios ) בוועידת קונסטנטינופול של שנת ' ) 692 נטרולו , ( ' שבה נקבע לירושלים המקום החמישי בין הפאטריארכיות . פאטריארך ירושלים ( אליה ב' או תאודורוס ) היה מיוצג בוועידת ניקיאה ( Nkaea ) השנייה ( הוועידה האויקומנית השביעית , בשנת , ( 787 שבה חודש פולחן האיקונין , והפאטריארך תאודוסיוס היה מיוצג בוועידת קונסטנטינופול הרביעית ( הוועידה האויקומנית השמינית , בשנת ( 870 / 869 על ידי הסינקלוס שלו , אליה ( ככל הנראה הפאטריארך לעתיד אליה ג . ( ' קשר מתמיד כין הקהילה היוונית אורתודוכסית בירושלים לבין החצר בקונסטנטינופול נתקיים הודות לנזירים ולכמרים שנסעו בין שתי הערים , למטרות פרטיות וציבוריות , ומצאו מחסה במנזרים , שנועדו במיוחד לביזאנטים בירושלים ולירושלמים בקונסטנטינופול . בירושלים נועד לתכלית זו ' מנזר הביזאנטים , ' בסמוך להר הזיתים , שנוסד בידי אברהם מאפסוס במחצית השנייה של המאה הו . ' אולם גם במנזר סבס ישבו צליינים , שבאו משטחי האימפריה לתקופות קצרות או ארוכות " . בקונסטנטינופול התאכסנו הנוסעים מירושלים ( לעתים לפרקי זמן ארוכים למדי ) במנזר חורה , ( Chora ) שהועמד לרשותם בתקופה מוקדמת למדי . ההענקה המקורית אושרה מחדש בידי מיכאל ג' ותאודוךה . במנזר זה התגוררו — בין שאר ירושלמים — גם מיכאל הסינקלוס ותלמידיו תאופנס ווןאו דורוס ' ) המקועקעים ; ' ראה להלן . ( אולם מגמה מנוגדת לחלוטין של החלשת הזיקה אל קונסטנטינופול עולה בבירור מנתונים נוספים , ויש בה כדי להעמידנו על הקושי הבסיסי שהיה טמון בהמשך זיקת הנאמנות אל משטר שהיה מצוי בדרך כלל ביחסי איבה עם הרשויות המוסלמיות אשר חלשו על ירושלים . מאז הכיבוש ( mund השליט הנורמאני בסיציליה , ובדצמבר 1083 עדיין עסק בפיליפופוליס 0115 ) ק 1 ] קק 111 ו (?) שבתראקיה בהעתקה של 'טיפיקוך למנזר פטריךזיס ( Petritzos ) הבולגרי . רק לאחר מכן יצא אפוא לירושלים . ראה : pp . 170-171 Zeilschrift fur Kirchengeschichte , LXII ( 1943 / 44 ) , bung urn Symeon II . von Jerusalem ( 1085 / 86 )\ A . Michel , 'Die byzantinische und romische Wer- 37 לזרוס , מייסד המנזרים בהר גלסיוס , שהה במנזר סבס שלוש עשרה שנים , עד שנמלט חזרה לשטחי האימפריה הביזאנטית מאימת התקפות הערבים בשנת 514-516 , 592-594 Acta Sanctorum , Nov . in ( 1910 ) , pp . . 1009 38 על הזיקה המיוחדת שקיים מנזר חורה עם הירושלמים בקונסטנטינופול ראה : europeennes , vn ( 1969 ) , pp . 73-76 tinople au IX' siecle ? ' , Revue des etudes sud-est 'Un "quartier" cre 11 Hgr & palestiniens a Constan- J . Gouillard ,

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help