|
|
Page:103
על התפקיד בינו לבין תאו דורוס , נזיר ספוךאי , Spudaios ) חבר למנזר שפעל בצמוד לכנסיית הקבר בירושלים ) שנתמך על ידי השלטונות המוסלמיים י אליה ב' נאסר ונשלח לגלות בפרס , ונשאר שם ככל הנראה עד למותו , בשנת " . 797 תאודורוס תפס את מקומו , אולם נראה שלא הוכר כפאטריארך חוקי על ידי הקהילה המקומית , ובסופו של דבר נשלח אף הוא לגלות בפרס . קרוב לוודאי , שאירועים אלה פגעו קשה בפעילותו התקינה של המרכז בירושלים בשנות השמונים ובשנות התשעים של המאה הח . ' להוציא תקופה שאינה נהירה די הצורך של עשרים שנה לערך באמצע המאה הט , ' כאשר הודח יוהנס ו' ובמקומו בא סרגיוס , שזכה במינויו מטעם השלטונות המוסלמיים כתמורה על נאמנות פוליטית , מאופיינת המאה הט' בהעברה סדירה ותקינה של התפקיד מפאטריארך אחד למשנהו , ומציאות זו נמשכת גם במאה הי . ' התערערות מעמד הנוצרים בראשית המאה הי"א , תחת שלטונו של חאכם , השפיעה שוב לרעה על הפאטריארכיה . בשנת 1006 נעלם הפאטריארך אוךסטס ( Orestes ) מהחיים הציבוריים בנסיבות לא ברורות , והפאטריארכיה נשלטה בידי אחיו , אךסניוס , ( Arsenios ) פאטריארך אלכסנדריה , עד למותו בשנת . 1010 רק בשנת 1012 זכתה ירושלים בפאטריארך משלה , כאשר נתמנה לתפקיד זה תאופילוס , ( Theophiios ) בידי מפרג' כן ג'ראח , שמרד בחאכם וביקש לזכות בתמיכת האוכלוסייה הנוצרית ( ראה לעיל , עמ' . ( 22-21 מינויו אושר בשנית לאחר דיכוי המרד , בידי המושל החוקי עלי אבן פלאח . ( 1013 ) בין שנת מותו של ניקפורוס ( 1048 ; Niccphoros ) לבין משיחתו של סימאון ב €0 ^ 1 ) ' וז 1 ץ 1084 ; 5 או ( 1092 כיהנו בכס הפאטריארך , ( ioannicion ) jvp ^ KV סופרוניוס ב' ואותימיוס , ( Euthymios ) אולם מחצית מאה זו אינה מתועדת די הצורך , ואין בידינו ידיעות מספיקות על כהונת הפאטריארך באותה תקופה , ועל שנות כהונתם של הפאטריארכים הללו . שלושים פאטריארכים לערך כיהנו בירושלים בין שנת 638 לבין שנת , 1099 אולם מוצאם הגיאוגראפי , שיוכם החברתי ומעמדם הכנסייתי קודם שעלו על כס הפאטריארך , ידועים לנו באורח חלקי בלבד . כמה מהם אינם מוכרים לנו אלא בשמותיהם . אך די בעובדות המקוטעות הידועות לנו כדי להגיע למסקנה , שהקהילה הירושלמית נטתה לשמור מישרה זו לכמרים ולנזירים ארץ ישראליים , ובעיקר לירושלמיים , ואילו פאטריארכים שמוצאם מחוץ לארץ נכפו בדרך כלל על הקהילה המקומית בידי השלטונות המוסלמיים . תאודורוס , הנזיר הספוךאי שמרד באליה ב' בראשית העשור התשיעי למאה הח , ' היה ככל הנראה בן למשפחה ירושלמית רבת נכסים והשפעה . לא זו בלבד שעלה בידו לקנות במתנות את תמיכת השלטונות , אלא אף נעזר בסיועם של אחיו — רופא בעל השפעה בירושלים , ' וידידיו , וביניהם בסיליוס אב מנזר הספוךאים שעתיד להתמנות מאוחר יותר לאדמיניסטראטור של יריחו ואחר כך לבישוף של טבריה . גאורגיוס (? 807-7 797 ) שירת כסינקלוס של אליה ב' בחצר הפאטריארך בירושלים . תומס ( 821-807 ) היה רופא במקצועו בטרם פרש לחיי נזירות , שהה כנזיר במנזר סבס , היה להגמון של מנזר חאריטון בסוכה , ( Suca ) ומשם נלקח לכהן 33 לפי מקור אחד ' ) חיי סטפנוס ממנזר סבס' [ ראה להלן , הערה ([ 34 הוחזר לירושלים וכיהן מחדש ער למותו . אוסטךטיאךס סבור שאליה ב' האריך ימים , ועדיין היה בין החיים בראשית המאה הט . ' הוא מייחס לו שירה דתית שנכתבה בזמן שלטונו של ניקפורוס א' 1 . ( 811-802 ) ראה 7 raTpidpxr |(; ' / epooaoAvfjaJy ' NI , XXXI ( 1936 ) , s . Eustratiades , mia <; 6 B" . pp . 201-208 , 274-281 תיארוך זה גורם לקשיים בתיארוך שנות כהונתו של גאורגיוס , (? 807-7 797 ) הנזכר במכתב של אלקוין ( Alcuinus ) משנת 800 בערך . גם שאלת חזרתו של אליה ב' לירושלים טרם נחקרה כהלכה . 34 הפרשה מתוארת בחיבור האגיוגראפי 'חיי סטפנוס ממנזר סבס , ' שנכתב בידי לאונטיוס . rum , Julii , t . Ill , pp . 537 , 549-554 Acta Sancto-
|
|