|
|
Page:102
בו מצד השלטונות המוסלמים כראש הקהילה היוונית אורתודוכסית . 28 הכרה זו הקנתה לו מעמד רשמי במבנה המנהלי שלטוני של המדינה המוסלמית , ומכוח מעמד זה רשאי היה לקיים מידה מסוימת של שיפוט על היוונים אורתודוכסים , וזאת בנוסף לסמכויותיו בענייני מיסוי . כמו כן הוענקה , באמצעות הפאטריארך , חסות לכנסיות ולמנזרים , והדבר הותנה במילוי החובות הפיסקאליות שהיו מוטלות עליו . באורח זה חיזקו השלטונות המוסלמיים את מעמדו של הפאטריארך כראש הקהילה היוונית אורתודוכסית . יש מקום להניח , שגם מעמד הקהילה היוונית אורתודוכסית ביחס לקהילות הנוצריות האחרות בירושלים התחזק בשל כך , גם אם הקהילות האחרות לא נכללו במפורש בתחום שיפוטו ואחריותו של הפאטריארך , בתוקף מסמך המינוי שקיבל מהשלטונות . הפאטריארכים לנוכח העלייה במעמדו של פאטריארך ירושלים נודעה חשיבות מיוחדת לפעילות סדירה ותקינה של מרכז הפאטריארכיה בירושלים , אולם המקורות מלמדים , שבעקבות הכיבוש המוסלמי לא היה פאטריארך לירושלים במשך תקופות ממושכות . תקופה ראשונה שכס הפאטריארך היה פנוי החלה בשנת , 639 / 638 שנת מותו המשוערת של סופרוניוס , ונמשכה שלושים שנה בקירוב , עד למשיחתו של יוהנס ד' בשנת 667 או י . 668 הכובשים העניקו לסרגיוס בישוף יפו — שנתמך כבר לפני הכיבוש על ידי השלטונות האימפריאליים במחלוקתו עם סופרוניוס בנושא המונותליזם " — את התואר פאטריארך ירושלים , אולם המינוי היה חסר כל משמעות , כיוון שסרגיוס לא הוכר כפאטריארך על ידי הכנסייה . לעומת זאת , מלמדים כמה מינויים של ממלאי מקום אפוסטוליים ( Vicarii apostoiki ) בידי אפיפיורים — אף שלא היתה להם תוצאה של ממש בארץ — שאכן לא היה פאטריארך בירושלים בדור הראשון לאחר הכיבוש . ' אוטיכס ( Eutyches ) מייחס ליוהנס ד' ארבעים שנות כהונה , דהיינו עד שנת 705 בערך , אולם נראה שהתפקיד היה פנוי זמן רב קודם למשיחתו של יוהנס ה' לפאטריארך , בשנת ; 705 סביר להניח , שנתפנה כבר בסוף המאה הד או בראשית המאה הח . ' לאחר הפאטריארכאט של תאודורוס ( 767-745 ) עברו כנראה שלוש שנים עד שנבחר לכס הפאטריארך אליה ב' , ( Elias 11 ) בשנת . 770 אולם כבר בשנות השמונים המוקדמות פרצה מחלוקת נשמר להלכה , ומטרופוליטים נטלו חלק בטקסים לצד הבישופים והכוהנים האחרים , אולם לא היה להם כל מעמד או תפקידים מיוחדים במהלך הטקסים . ראה למשל : 1894 , pp . 99 , 105 hierosoiymitikes stachouohgias , 11 , St . Petersburg A . Papadopoulos-Kerameus , Analekta 28 יש להניח , שמסמכי המינוי לפאטריארכים של ירושלים לא היו שונים באורח מהותי מאלה שנתנו לקאתוליקוס הנסטוריאני ( כלומר , הפאטריארך ) בבגדאד בשנים , 1138 , 1092 , 1075 שנוסחם אחיד למדי , והם חוזרים בוודאות על נוסחים מוקדמים יותר . עיין : Rome 1899 , pp . 126-127 , 134 ; A . Mingana , 'A nestorianorum commentaria , trad . H . Gismondi , Mari Amri et siibae , De patharchis ( 1926 ) , pp . 127-133 Baghdad \ BuiietinoftheJohnRylands Library , x Church in A . D . 1138 by Muktafi 11 , Caliph of charter of Protection granted to the Nestorian 29 הקאתוליקוס הנסטוריאני הוכרז — במסמכי המינוי שנזכרו למעלה — כבעל סמכות שיפוט על היוונים אורתודוכסים ועל היעקוביטים , כל אימת שהם באים למשפט נגד נסטוריאנים . ° ראה רשימת הפאטריארכים בנספח שבסוף הפרק . י המחלוקת המונותליטית נתפתחה מהוויכוח על אופני הפעולה בישו , ועיקרה בשאלה האם היה בישו רצון אחד או שניים ( תלמה — רצון ביוונית DtiitiKn u . ( א' ומרטינוס א' מינו ויקארים אפוסטוליים לכנסיית ירושלים .
|
|