|
|
Page:86
כדרך שנקבע מייד אחרי כיבוש העיר על ידי המוסלמים , היה נוח מזה שבערים אחרות . בעוד שעל פי הידוע לנו ממקורות מוסלמיים , ומתעודות שנמצאו בגניזה שבמצרים , היתה גביית מס הגולגולת ( הג'זיה , שנקראה שם בדרך כלל : ג'אליה , 'מס הגולים ( ' אינדיבידואלית לחלוטין , היה התשלום בירושלים גלובאלי . שיטת תשלום זו העניקה ליושבי ירושלים יתרון על פני ערים אחרות בעולם המוסלמי . באמצע המאה הי"א אנחנו מוצאים בירושלים את הסוחר המגךבי ישראל בן נתן ( אבן סהלון , ( אדם בעל ביוגראפיה עשירה , שמקצתה ידוע לנו : תחילה הוא העתיק את מושבו מקיךואן לפסטאט , בשנות הארבעים של המאה הי"א . אחר כך נשא אשה מארץ ביזאנטיון , הלך אחריה לארץ זו ושהה שם שנים אחדות . נישואיו לא עלו יפה והוא נתן גט לאשתו . זמן מה שהה בכלא הביזאנטי , כנראה בשל רדיפות זרים שהיו שם באותו זמן . בעודו בכלא נדר נדר , כי ישהה זמן ממושך בירושלים אם יזכה להשתחרר . ואמנם שהה בירושלים והחליט להישאר בה . באחד ממכתביו הוא מונה את מניעיו , ובהם את העובדה שבפסטאט הוא רשום ברשימות המס ( פי אלכראג ) וזז an כלומר תושב קבע , לאחר שבמשך זמן מה היה רשום טאךי , שפירושו ( כמו בעברית : ( חדש , או זמני ( בוודאי אחרי שהגיע לשם מן המגרב . ( משתמע מדבריו , שאם ישוב מירושלים לפסטאט עתה , לאחר העדרות של עשר שנים ומעלה , יהיה חייב בתשלום כל מה שהיה עליו לשלם ללשכת החראג' שבפסטאט במשך שנות העדרו . אף עולה מן הדברים שכל עוד ישב בירושלים לא נדרש לשלם מס אישי כלל , הודות לתנאי המס המיוחדים המקובלים בה , כפי שתיארנום לעיל . ' בשלושה מכתבים שכתב עלי הכהן בן יחזקאל , מפרנסי ירושלים , בשנת , 1060 יש עדות לקיומו של מס מיוחד על חנויות . הכותב מבקש מקרובו בפסטאט שישתדל להשיג לו הנחה מן המס שהוא משלם על חנותו שבירושלים , מס שגובהו שבעה דינרים בשנה . שנה לפני כן הצליח להשיג הנחה של לא יותר ממחצית הדינר , ולשם זה היה עליו לשחד את ה'שומרוני , ' כנראה פקיד המס , ברבע דינר . הפעם הזאת הוא מבקש הנחה של שני דינרים לפחות . ידיעה על מסי חנויות יש לנו גם ממקור נוצרי , הוא תיאור המסע של הנזיר ברנרד ( סביב שנת , ( 870 המספר כי מול האכסניה שהקים קרל הגדול נמצא שוק , ( forum ) וכל אחד מן החנוונים משלם למשגיחים שני דינרים בשנה . ראינו כי אחד היתרונות שהובטחו ליהודי ירושלים תמורת התשלום הגלובאלי של המס , שבו היו חייבים , היה הפטור של העולים לרגל מתשלום מס הכניסה לירושלים . הגאון שלמה בן יהודה מציין בפירוש , כי אנשי ירושלים עשו מאמצים יוצאים מגדר הרגיל כדי שהשלטונות לא יפגעו בזכות אחרת שהיתה לעולים לרגל , והיא שהם לא יידרשו להציג את הבךאאה , אישור קבלת המס שאדם היה חייב לשאת עמו במסעותיו . מי שלא נמצא בידיו אישור זה היה עלול להיקלע לקשיים . וכך כותבים הירושלמיים , סביב שנת : 1035 'אנו מתי מעט , אין בנו כדי לעמוד במקצתו ( של המס , ( והנשאר בכל שנה נלקח ברבית , למען לא ייתפשו העולים אל עיר הקודש באימות פיתקי המס . ' 14 ראה : TS 13 j 14 , f . 18 ע"כ , שורות , 10-7 שזמן כתיבתו כנראה : שנת ; 1059 נדפס בידי י' סטאר , ' לתולדות נהוראי כן נסים איש פסטאט , ' ציון , א ( תרצ"ו , ( עמ' 449 ואילך ' ראה תרגום אנגלי של הקטע השייך לענייננו אצל גויטיין , חברה , ב , עמ' :. . 385 ראה : , TS 13 j 36 , (' . 6 שורה 24 ואילך ( נכתב ב 17 ביולי ) ENA 2747 , f . 11 ; שורה 5 ואילך ( נכתב ב 30 באוקטובר , TS 8 , 121 , 1 . 24 r ;( שורה 18 ואילך ( נכתב כ 15 בדצמבר . ( המקור הנוצרי nardi Monachi itinerarium Ber- .- אצל טובלר ומוליניה ( לעיל , הערה , ( 10 עמ' . 314 6 , TS 13 J 11 , 1 . 5 ' שורות ; 20-18 ההדגשה שלי — מ"ג .
|
|