sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:63

שער השבטים עצמו מופיע בכל ארבעת המקורות המוסלמיים , אך רק אצל נאצר ח'סרו , ישנו תיאור מדויק המאפשר לכאורה לקבוע את מקומו . לדבריו עשוי השער הזה משני שערים , ועם זאת קשה לקבוע את מקומו , הואיל והוא קובע שהשער נמצא מערבית לשער השערים , וזה אינו מוזכר עוד בשום מקור אחר . כדאי לציין שאצל אדריסי , בן התקופה הצלבנית , מוזכר כבר שער השבטים כשער בחומת העיר , שער האריות דהיום . שאר שערי הר הבית המוזכרים במקורות מצויים ככל הנראה לאורך הצלע הצפונית ולאורך הצלע המערבית של הר הבית . הואיל וצדדים אלה של הר הבית שונו בצורה קיצונית בתקופה הממלוכית על ידי בניית המדרסות מסביב לשערים , קשה לאתרם ולזהותם . 243 נאצר ח'סרו , עמ' . 75-74 244 ראה ; PEFQS , 1 x 88 עמ' . 34-31 245 כאן יש להזכיר את שער הכהן המופיע כצלואת אלאבואב ( לעיל הערה . ( 226 השער הזה מוזכר שם אחרי שערי דויד ושלמה ולפני באב אלח'מסה . הרושם המתקבל מרשימת השערים שהמדובר בקרבת הפינה הדרום מערבית של הר הבית . ( לסיכום הבעיה ראה ;( 1888 ) , pp . 31-35 Description of Jerusalem in 1154 ' , PEQ , XXII וראה גם : , Le Strange , p . 185 אלא שאצלו הכוונה לשער האריות של ימינו , ובלבול זה — הקיים , בדומה לשער המונרכים , בין שער העיר ושער הר הבית — רווח עד היום הזה בנומנקלאטורה הערבית של ירושלים . אצל גיל , שכונות היהודים , עמ' . 29-23 גיל רואה את השער באיזור הכותל המערבי דהיום , וכן דן הוא בבעית 'המערה , ' הוא בית הכנסת המרכזי של העיר בת התקופה ( . הקמרונות המרובים שכאיזור הכותל המערבי אינם מאפשרים זיהוי ברור ל'מערה' של ירושלים , אך אם יש לזהות את שער הכהן עם באב חטה , אזי ייתכן שיש לזהותו עם שער ברקלי . מ' גיל מתלבט בזיקה שבין השניים ( בעוד שבמקום אחד , מי גיל , ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה , תל אביב תשמ"ב , א , עמ' , 524 והטבלה בעמי , 525 מציע גיל ששער הכהן הוא שער באב חטה , הרי במקום אחר , שם , עמ' 527 של ספר זה הוא אומר : 'קשה להשיב על השאלה אם אמנם היה שער הכהן זהה עם באב חטה כתובת הקדשה ערבית של אכסניה בירושלים לאירוח עולי רגל מוסלמים מךיאךבכר ( דרום אנטוליה . ( באכסניה היו שני בתים סמוכים , והיא הוקדשה על ידי האמיר אחמד בן מרואן ( מהשושלת המרואנית ששלטה בדיארבכר , ( בחודש רמצאן , שנת 445 להגירה ( 1053 / 4 ) הכתובת נתגלתה בשימוש משני כטרכת אוחז לה כרחוב האנטוניה כירושלים

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help