|
|
Page:53
בקירבת העיר נמצאים גם מעיינות . מקדסי מזכיר את עין סלואן , המצוי מתחת לכפר סלואן ( כנראה מעיין הגיחון , ( ובהמשך הנחל — את ביר איוב ( עין רוגל 156 . ( נאצר ח'סרו מספר , כי לעין סלואן היו סגולות רפואיות , ולכן היו בסביבתו בתים שנועדו לצדקה למען הסובלים . 157 עין רוגל מוזכר אף במדריך ירושלים , חיבור שנמצא בגניזה הקאהירית , ומתוארת שם גם פריצת המים אל אפיק הנחל כל אימת שהחורף מרובה בגשמים , תופעה המוכרת בכל הספרות המאוחרת יותר . אף מתוארת שם נקבת חזקיהו 15 " , אך בהיות המדריך המקור הספרותי היחיד במשך מאות שנים , המזכיר את מפעלו של חזקיהו ומתארו , נראה לנו שאינו מתכוון לנקבת חזקיהו המוכרת לנו כיום ( בניגוד לדעת מהדיר המדריך , שאף תמה על אורכה של המנהרה — דבר שאינו מהווה בעיה , אם אכן האמה הנידונה היא זו המגיעה מבריכות שלמה . ( כאשר הוא מזכיר את אמת המים , הוא מתאר את 'דרך המים , ' העולה מנחל קדרון אל ציון , וכידוע בצלע המזרחית של הר זה מצויה האמה הבאה מבריכות שלמה . בתיאורו של המדריך יש אפוא משום עדות לשימוש באמת המים בתקופה הנידונה . מעיין הגיחון נקרא במדריך 'עין המזרח 160 . ' בריכת השילוח , שמי הגיחון זורמים אליה , שולבה כידוע בכנסייה בימי אודוקיה שנבנתה לציון המקום שבו עשה ישו נס כשריפא עיוור מעיוורונו , והיתה חלק ממנה . היא המשיכה להתקיים במשך התקופה המוסלמית הקדומה , על אף ההרס שפגע בה בשנת . 614 עולי רגל ייחסו סגולות רפואיות למי הבריכה , שהיתה צמודה לכנסייה . 162 בוני הארמונות שמדרום להר הבית ניצלו את אמת המים העולה מבריכות שלמה להר הבית . מעל קשת וילסון התחברו מספר צינורות שהובילו מים לארמונות הללו , והם הוכנסו לחומות הר הבית בחריצים עמוקים 16 ' . לאחר שהארמונות הללו נפגעו ברעידת אדמה ושוקמו , תוקנו אף האמות המובילות מים לארמונות , ונראה שהיו בשימוש כל זמן שהתקיימו הארמונות הגדולים שמדרום להר הבית . את התקופה הראשונה בתולדות הארמונות מאפיינים לא רק שימוש במי האמות הבאים מבריכות שלמה , אלא גם שימוש במי גשם . מים אלה שימשו אף להשקאה , ואפשר שהשקו בהם את הגנים , אשר הקיפו ככל הנראה את הארמונות . מערכות הניקוז של הארמונות הללו נתגלו , ומסתבר שמערכת זו כבר לא היתה מוכרת בתקופה העבאסית . ' 65 בשביל ארמונות אלו שוקמה בתקופה המוסלמית הקדומה מערכת האמות מימי הבית השני , המובילה מים מבריכות שלמה . אמת המים היתה קיימת במצב טוב ושימשה עוד במאה הד , שכן ארקולפוס מציין את גשר הקשתות הבנוי אבן , החוצה את בריכת בני ישראל אין הוא מכיר את שתי הבריכות האחרות , שהוא מזכירן בשמן אך ללא ידיעה כלשהי על מקומן , שנשכח בוודאי מאז התקופה המוסלמית הקדומה ועד לימיו . וראה דעתם של ונסן ואבל על זיהוי הבריכה : / A' , p . 941 Le Strange , p . 221 156 157 שם , שם . 158 מדריך ירושלים , עמ' 159 . 75 שם , עמ' 160 . 76 שם , עמ' 161 . 71 ראה : . Milik , A ' o /« , p . 364 162 Wilkinson , p . 171 ; y / v , pp . 860-864 אצל ברנרד ( שנת ( 870 מוזכרת רק הבריכה ואין הזכרה של הכנסייה . ראה : wilkin- . son . p . 144 כך גם בתיאור של מצב ירושלים : . Tobler-Molinier , p . 349 שיקומה של הכנסייה מחורבנה בידי הפרסים היה מצויץ ב 6 בספטמבר . ראה ; . F .-M . Abel , RB ( 1914 ) , p . 459 אך בכל זאת מוזר הדבר , שהכנסייה אינה מוזכרת במקורות ככנסייה , ונראה שהיה שם במשך התקופה המוסלמית הקדומה מזבח או מתקן דומה , ועליו מדברים הלוחות הליטורגיים באותה תקופה . י ' ראה את צורת החריצים הללו אצל כן דב , טכניקה , ציור 164 . 4 מזר , סקירה ראשונה , עמ' 165 . 164 המבנים האומיים , עמ' 166 . 35 חדשות ארכיאולוגיות סז-סח , אוקטובר , 1978 עמ' . 46
|
|