|
|
Page:52
המוריסתאן , נתגלתה במקום כתובת בנייה ערבית שתאריכה — המאות הט - ' הי , ' ובה נאמר : 'בשם אללה , הנה הבנייה שנעשתה בזמן שלטונו של השופט מוחמד בן אחמד . ' ייתכן שכתובת הבנייה מספרת על בתים בני התקופה , שנבנו בחלקו המזרחי של הפורום הרומי , 149 אך אין הדבר ברור . מפעלי המים בעיר מתקני המים של התקופות הקודמות המשיכו לשמש גם בתקופה המוסלמית הקדומה , אלא שלבטח עברו תיקונים גם בתקופה זו . המתקנים כללו את תעלות המים שהגיעו מבריכות שלמה , אשר סיפקו מים בעיקר להר הבית ולסביבתו הקרובה , ואת בורות המים הרבים , המצויים בעיר ובהר הבית , אשר רבים מהם נמצאו בחפירות , בשטחי העיר השונים . נאצר ח'סרו מספר , שבורות המים בהר הבית נזרנו ממי גשם , 150 ועל ידי שיטות האגירה לא הלכו לאיבוד אפילו מעט מים . אף הוא מתאר , שבמרחק שלוש פרסאות מירושלים ( חמישה עשר ק"מ בערך ) ראה בריכה גדולה שמתנקזים אליה כל מימי הסביבה , ואמת מים מובילה את המים להר הבית . מתחת להר הבית היו בורות מים , ולא היה צורך לתקנם , מכיוון שכולם היו חצובים בסלע . וכך היה הר הבית עשיר במים יותר מאשר כל מקום אחר בעיר . בכל בית היה בור מים לאגירת מי גשם , וזה היה מקור המים היחיד לצורכי הבתים . נאצר ח'סרו מספר אף על סדרי ניקוז טובים של מי הגשמים ברחובות העיר . מקדמי מתאר גם בריכות מים פתוחות המצויות בירושלים , ושלוש מהן , בתוך העיר , הוא מכיר : 'בריכת בני ישראל , ' 'בריכת סלימאן' ו'בריכת עיאצ . ' ליד כל אחת מהבריכות הללו היה בית מרחץ , ואליו הגיעו תעלות המנקזות את הרחוב . בריכת בני ישראל ידועה בשם זה עד היום , ומקומה — מצפון להר הבית . היא שימשה כבר בימי הבית השני , והיתה בשימוש עד קרוב לזמננו . בריכת סלימאן מזוהה על ידי לה סטךנג עם 'בריכות בית חסדא , ' שהיו קיימות בוודאי בתקופה המוסלמית הקדומה . שכן בתקופה הצלבנית שימשו הבריכות לצורכי עולי הרגל הנוצריים , והמקום נחשב כאתר מקודש , שישו עשה בו את אחד מנסיו . ' 54 את בריכת עיאצ יש לזהות , לדעת לה סטךנג . ' עם בריכת חזקיהו של היום . , ( 143 אינו עוסק כלל בבעיה הטופוגראפית של פעולות אנשי אמלפי בירושלים . וראה גם : j . . et a Chypre , Paris 1904 , pp . 6-9 De \ avi \\ e \ e Rou \ x , Les Hospitallers enTerre Sainte הוא מעלה אפשרות , שמבני קרל הגדול ממשיכים את המבנים שהקים גרגוריוס הגדול בשנת . 603 אם כי אין ציון טופוגראפי מוגדר לעניין , הרי שהתוספת העיקרית של ךלוויל היא , שהנזירים ששירתו בכנסייה היו מקהילת הבנדיקטינים . הם התגוררו בהר הזיתים בסמוך לעמק יהושפט , שהיה שייך בחלקו לכנסיית הלאטינה , בעקבות תרומותיו של קרל הגדול . הציון הטופוגראפי שלו ( עמ' ( 33-29 אינו מוסיף לנתונים המוזכרים כאן . 149 ואן ברכם , קורפוס , עמ' . 52-51 Le strange , p . 197 150 151 שם , שם . את התיאור הזה מציין מקדסי בצורה כמעט זהה , מלבד ציון שתיים מבין בריכות שלמה , ולא כמו אצל נאצר ח'סרו , שוודאי טעה כשציין רק אחת ( ראה 152 . ( 200 13 s , DIP נאצר ח'סרו , עמ' 153 . 68 על אפשרות למתן שם זה ראה ; י' חסון , ספרות שבחי ירושלים באסלם , סוגיות בתולדות ארץ ישראל תחת שלטון האסלם ( ערך מ' שרון , ( ירושלים תשל"ו , עמ' . 48 גם שאר השמות המוזכרים בזהאד נזכרים בטופונומיה של ירושלים המוסלמית . 154 שם , עמ' , 201-200 וכן חוברת בהוצאת הכנסייה : . Le strange , p . 201 155 Probaiique , Jerusalem — Paris 1938 . pp . 24-27 viiet , Sainte Marie ou el / e est ne ' e ei la Piscine Jerusalem — Sainle-Anne , 1963 , p . 56 ; N . Van Dcr נראה שמגייר אלדין ( בן המאה הט"ו ) מעתיק במקורותיו את תיאור המצב המתואר אצל מקדסי ( בהעתקתו של סיוטי , ( ואף הוא מזכיר את שלוש הבריכות הללו ( ראה בהט , עמ' . ( 227 אך מלבד
|
|