sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:44

שכונות העיר שכונת היהודים את התקופה מאפיין פיצול העיר לשכונות , שבהן התגוררו בני עדות אתניות או דתיות שונות . שכונת יהודים היתה קיימת כבר בזמנו של עמר בן ח'טאב , כפי שעולה מתעודה מן הגניזה , המספרת על שבעים משפחות יהודיות שבאו מטבריה ומסביבתה להתיישב בעיר , בהסכמת עמר . היהודים ביקשו להתיישב 'בדרום העיר ... וזהו "שוק היהודים" . ' הם ביקשו מקום זה בשל קרבתו לשערי הר הבית ובשל הקרבה אל מעיין השילוח , אשר רצו לטבול בו . " מקורות נוספים המציינים את מיקומה של השכונה היהודית , מתארים את 'כת הרבנים אשר בשער הכהן שוכנים ; ' שער זה מוזכר במספר מקורות . בזמן הכיבוש הצלבני , שלוש מאות שנים מאוחר יותר , מציינים המקורות בשם שכונת היהודים Juiverie = ) , ( את השכונה הצפון מזרחית של העיר , אך שכונה זו מאוחרת יותר ואינה זהה לשכונה היהודית הנזכרת , ששכנה , כאמור , בדרומה של העיר , ולא נותרו בה יהודים בתקופה הצלבנית "" . ואולי קשור השם בהגנת היהודים על מקום זה בזמן הכיבוש הצלבני של שנת 1099 בלבד . '" ככל הנראה נדדה השכונה היהודית לחלק הצפוני של העיר לאחר שנעזב הקו הדרומי של החומה ( ראה לעיל , עמ' , ( 37 ושכונת היהודים נותרה מחוץ לעיר , ללא הגנה מספקת במציאות של המאה הי"א . נראה שבתקופה המוסלמית הקדומה היתה השכונה היהודית בחלק הצפוני של גבעת עיר דויד . זיהוי זה עולה בקנה אחד עם המסופר במכתב מן הגניזה , על שוק היהודים הסמוך לשילוח ולשער הכהן , שהוא לבטח אחד משערי הר הבית . 103 בחפירותיו של מזר באיזור סמוך נתגלו מספר ממצאים המאשרים אפשרות זו . נמצא משקוף אבן גדול , שצבועות בו שתי מנורות ; אמנם החופר מייחס זאת לתקופת הכיבוש הפרסי של שנת , 614 אך ייתכן בהחלט שימוש דומה אף בתקופה המוסלמית הקדומה . 104 כמו כן יש לציין מתקן צביעה מן התקופה המוסלמית הקדומה , שנתגלה באיזור המבנים האמיים , וצביעת בדים היתה , כידוע , מקצוע יהודי טיפוסי '" ? I ממצא מסוג אחר הן כתובות עולי הרגל היהודיים , שנתגלו בסביבות הר הבית . קבוצת כתובות נמצאה בצפון הר הבית , ו : אסף , עמ' 98 . 28-25 שם , עמ' ; 28 פראוור , השכונה היהודית , עמ' ; 137 וראה גם מדריך ירושלים , עמ' , 76 שס מוזכר 'בית הטהרה' כמקום השילוח . 99 ברסלבי , יישוב ירושלים , עמ' c , . 25 שם , שם ו דיון בו להלן , במסגרת הדיון בהר הבית ושעריו . 101 פראוור , השכונה היהודית , עמ' , 147 ראה גם את מסקנתו של גיל , שכונות היהודים , עמ' . 29 102 אך ראה פירוש אחר למושג Jmverie אצל גיל , המציע שהשם הזה הוא שם גנאי של עדה נוצרית אחת על רעותה , וכינוי הגנאי הוא 'יהודים . ' בכינוי זה נתכנו לדעתו היעקוביטים , שישבו בפינה הצפון מזרחית של העיר . ראה גיל , שם , עמ' 34 הערה , 49 וכן י' פראוור , ' היהודים במלכות ירושלים הצלבנית , ' ציון , יא ( תש"ו . ( עמ' , 47 הערה . 52 י פרארור , השכונה היהודית , עמ' . 187 הדבר מתאים גם לפי גיל , שכונות היהודים . עמ' 104 . 20 ראה : ב' מזר , 'החפירות ליד הר הבית , ' קדמוניות , ה ( תשל"ג , ( עמ' . 88-87 ציור המשקוף מצוי אצל מ' בן דב , טכניקה , עמ' , 71 ודיון במשקוף בעמי ' ° 5 . 76 ראה תצלום המתקן אצל מזר , סקירה ראשונה , לוח ב , מס' . 8 m ל"א מאיר , 'כתובות יהודיות בצפון הר הבית , ' מאסף ציון , ג ( תרפ"ט , ( עמ' , 25-22 אלא שהללו נמצאו בקיר מבנה האסערדיה , שנבנה בשנת , 1359 ולכ ; יש ספק במקומן המקורי של הכתובות שאופיין הביזאנטי ערבי נקבע כבר על ידי המחבר . אף לו היה זה מקומן המקורי , גם אז אין להיתלות בקיומן בצפון הר הבית כהוכחה לקיומה של שכונה יהודית באיזור ההוא בתקופה המוסלמית הקדומה . וראה פראוור , השכונה היהודית , עמ' . 147

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help