sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:43

דרום ירד עד השילוח . מן הרחוב הראשון היתה ככל הנראה אפשרות לעלות בעזרת גשר אל הר הבית . דרך בניין 11 ( על בניין זה ראה להלן . ( ככל הנראה נבנו הרחובות הללו בזמן הבניות הרבות שהיו בעיר בימי הח'ליפה עבד אלמלכ , ( 705-685 ) או בימי אחד מיורשיו . כך אפוא נשתמרה המערכת הכללית של הרחובות הביזאנטיים ! שני הקארדינס , רחוב הנוצרים של ימינו , הךקומנוס ( Decumanus ) והגשר שהיה המשכו המזרחי . לא מן הנמנע , שנשתמרו אף העמודים שעמדו בשדרות לאורכם . זכרה של אחת מנקודות המפגש בין הקארדו המזרחי לבין אחד הרחובות שעלו ממנו מערבה מופיע אולי במסמך מן המאה הי"א . בדיקת הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו בעשרות השנים האחרונות בהר ציון ובעיר דויד מוכיחה , שהיו באיזור זה של העיר שישה או שמונה רחובות שכיוונם הכללי צפון דרום , וכן מערכת של רחובות רוחב מדורגים שקישרו ביניהם . * הרחובות הללו נבנו בתקופה הביזאנטית " , ומותר להניח שהמשיכו להתקיים אף בתקופה המוסלמית . את הרחוב העובר ליד כנסיית פטרוס בהר ציון לא ניתן לתארך . המשכו של אחד מהרחובות שעבר לאורך עמק הטירופיאון בסמוך לחומות הר הבית הוזכר לעיל . רחוב אחד היה המשכו של הקארדו המערבי , ורחוב נוסף , שנחפר על גבעת עיר דויד \ אפשר שהמשיך להתקיים עד לתקופה הממלוכית , כדברי החופר . בשרידים מן התקופה המוסלמית הקדומה ניכרים סימני החורבן הראשונים , אם כי הבתים שבסביבתו שינו בינתיים את כיוונם , דבר שבהכרח גרר שינוי מה בתוואי הרחוב . בנוסף לכך יש לציין " ' , שבמשך כל התקופה יש תהליך של הצרת עמק הטירופיאון , והוא חדל לשמש באיזור זה גורם טופוגראפי מכריע . מקורות בני התקופה כמעט שאינם מתייחסים למערכת הרחובות העירונית , ונאצר חיסרו ' ' הוא בין הבודדים שהתייחס לכך . הוא מספר , שרחובות ירושלים מצופים לוחות אבן , ונראה הדבר שעדיין ראה את ריצוף הרחובות הביזאנטיים שנשתיירו בזמנו . בהר ציון נשתמרו , כאמור , ' מדרגות שהובילו אל עמק הטירופיאון , וכמוהן היו אף בהר הזיתים . מערכת הרחובות העירונית הקיימת היום סמוכה איפוא כולה על המערכת הרומית והביזאנטית . היא נתקיימה גם בתקופה המוסלמית הקדומה , ויש לזכור כי הר ציון ועיר דויד אף הם היו במשך תקופה ארוכה בתחום העיר . 86 המבנים הארמיים , עמי " . 39 מזר , סקירה ראשונה , עמ' . 164 88 המדובר בתעודה שבה מוזכר בית המרחץ שבשכונת היהודים , ומסופר שהוא קרוב לאלרבאעיה . את המרשג הזה פירש פראוור כנקודת מפגש מרובעת של שני רחובות כלשהם . ראה : פראוור , השכונה היהודית , עמ' ; 148-147 גיל ( שכונות היהודים , עמ' , ( 22 לעומתו , מבין מושג זה במטבעות זהב של רבע דינר . . / £ . / . XXVII ( 1977 ) , pp . M . Broshi , 'Standards of Street Widths in the " Roman-Byzantine Period 232-235 וראה לעיל הדיון בשערי העיר הדרומיים . " שם , עמי '" . 234 ראה : צפריר , ציון , עמי Ophel again . p . 87 92 . 262 וראה שם , עמ' Fig . 1 , 67 ג 9 שם , עמ' 94 . 77 נאצר ח'סרו , עמ' . 68 1 י ' לעיל , הערה % . 89 אצל , Wilkinson , p . 101 סעיף , 248 מתוארת מערכת מדרגות כמו זו שארקולפוס עלה בה אל ההר . מערכת המדרגות הזאת אף מהכרת ב . ק 302 , Commemoratorium Tobler-Molinier , וראה להלן , הערה . 344

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help