sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:38

וכך נותר השער הכפול ללא אפשרות להיכנס דרכו . אף הוא סבור , שלתקופה המוסלמית הקדומה יש לשייך את המשכתן של הכיפות הדרומיות של השער הכפול דרומה . אל חומת הר הבית . אם אכן קרה הדבר במאה הי"א , האם יש בכך רמז לתקופת ארגונה מחדש של חומת העיר הדרומית ? יחיא בן סעיד מאנטיוכיה 47 מספר , שבשנת 1034 החל טאהר ( בנו של חאכם ) הח'ליפה הפאטמי , לשקם את חומות ירושלים , לאחר ששיקם את חומות רמלה . האחראים לביצוע העבודה הרסו כנסיות שנותרו מחוץ לעיר והשתמשו באבניהן לתיקון החומה . כך נהרסה לדבריו כנסיית ציון ( י . ( ונסךאבל מציינים , שפירוק הכנסיות הוא הסיבה להעלמותן של כנסיות ביזאנטיות רבות , או לפחות זו הסיבה שהשטח שמחוץ לחומה נותר פנוי לקראת מבצעי הבנייה הגדולים שנעשו בתקופת הצלבנים . גם על הנוצרים הוטל חלק . בבניית החומות הללו , ובשנת 1047 מתארן נאצר ח'סרו כבנויות היטב . הואיל והנוצרים התקשו במימון חלקם בבניית החומה , פנו בצר להם לקונסטנטינוס מונומכוס , הקיסר הביזאנטי , והלה הסכים לעזור להם , בכך שתרם למטרה זו את הכנסותיו מקפריסין ( ראה לעיל , עמ' . ( 28 הקיסר דרש , כתמורה לסיוע בבנייה , שהנוצרים יגורו בתחום האיזור שאותו ביצרו , וכך , תוך הסכם עם קאהיר , הושלמו החומות בשנת . 1063 הנוצרים שיקמו את החומות משער יפו ועד שער שכם דהיום , וכך נוצר רובע הפאטריארך , שבו מתגוררים עד היום הנוצרים , ובמצור של חודש יוני 1073 אף התבצרו בו . השערים בשאלת תוואי החומות בתקופה הנידונה , באופן כללי , ישנה תמימות דעים , על אף כל הבעיות הכרוכות בכך . דבר זה מאפשר את זיהויים של כמה משערי העיר . שער יפו של ימינו נקרא במקורות התקופה 'באב מחךאב דאוד' ( כך אצל מקדסי , ( ושם זה קשור במצודת העיר ( מגדל דויד ) הסמוכה , שנקראה 'מחךאב דאוד . ' כך נקרא השער בשם שער דויד אצל ארקולפוס , ( Arcuifus ) ובשם זה הוא נקרא אף בתקופה הצלבנית ( דרך משל אצל דניאל הרוסי , שביקר בירושלים כמה שנים לאחר הכיבוש . ( השער השני שזוהה בבירור הוא שער שכם . הוא מוזכר כ'שער העמוד' ( באב אלעמוד ) אצל מקךסי . ויליבלד 2 אינו מציין את שם השער , ומסביר שליד השער היה עמוד ועליו צלב , שנועד לציין את זכר ניסיון היהודים לגנוב את גופתה של מרים בשעת הלווייתה . משום מה קורא אךךיסי ( הגיאוגראף מן התקופה הצלבנית : ( 1154 לשער זה בשם 'שער עמוד העורב' ( באב עמוד אלעראב . ( 46 שם , עמ' 47 . 61 מסופר ב JN , p . 942 וכן ראה אצל ויליאם מצור , v 11 : 23 WT 48 נאצר ח'סרו , עמ' . 67 JN , p . 943 49 וכן גויטיין , עמ' The ; 20 ; institutions , Oxford 1980 , pp . 296-314 Patriarch ' s Lordshi p in Jerusalem ' , in Crusader j . Prawer , וראה גם י' פראוור ( לעיל הע' , ( 9 עמ' . 312 50 אצל אצטח'רי . ראה ; Le Strange , p . 213 Tobler-Molinier , p . 265 51 52 שם , שם . הזכרת העמוד בין הר ציון ועמק יהושפט מעלה את האפשרות שמדובר בעמוד ליד שער ציון . אמנם , פירוש הדבר הוא שויליבלד הוא היחיד המזכיר עמוד ליד שער ציון , ואולי בלבל ויליבלד בין שני השערים כשהכתיב את תיאורו על ירושלים . יש לזכור שהבעיה בתיאורו את ירושלים היא כנסיית ציון שבתוך העיר . לפיכך יכולה הלשון 'יש עמוד בשער העיר' להתייחס דווקא לשער שכם . Le Strange , p . 214 "

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help