|
|
Page:32
פרק שני המערך הפיסי דן בהט הידיעות הטופוגראפיות המתארות את ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה ( 1099-638 ) מועטות ביותר . הניסיון לשחזר את מראה העיר בתקופה זו מתבסס רבות על כתביהם של עולי רגל נוצרים , מעט על כתבי מוסלמים , על הספרות הליטורגית הנוצרית ועל מקורות מן הגניזה הקאהירית . אף ניתן ללמוד על מצבה של ירושלים בתקופתנו מן הידוע עליה בראשית התקופה הצלבנית , לפני ששונו פני העיר . כמו כן עלינו להביא בחשבון את הבניינים הביזאנטיים ששרדו עד לתקופה הערבית . הואיל וידיעותינו מועטות , אין ביכולתנו לקבוע את גלגולי המבנים השונים במהלך התקופה , ולכן התמונה שאנו מביאים כאן היא תמונת העיר כפי שהיתה ערב התקופה הצלבנית , אלא אם כן יש מקור המציין שינויים כלשהם , במבנה זה או אחר , כחלקים קדומים יותר של התקופה המוסלמית . ביצורי העיר חפירות ארכיאולוגיות במקומות שונים בעיר מלמדות , כי מהלך חומות העיר בשלהי התקופה המוסלמית הקדומה דומה למהלכן כיום ' . בצד צפון נבדקה חומת העיר פעמיים : בשנות השלושים על ידי המילטון , ובשנות השישים , במסגרת חפירותיה של ק"מ קניון \ על ידי ג' הנסי . משני צדיו של שער שכם נתגלו שני בורות מים . האחד , המזרחי , צורתו כמעט מלבנית 9 x 10 ) מטר בערך ) והוא היה מכוסה ( בלוחות אבן (? בעזרת קשת , שאומנותיה נותרו בשטח . הבור האחר , המערבי , צורתו ברורה פחות . לדעת החופר אלו הממצאים האמיים היחידים בשטח . הבורות הללו הפריעו למעבר דרך השערץ אך מסתבר , שבתקופה המוסלמית הקדומה עדיין השתמשו בשער זה , הואיל והשער מן התקופה הצלבנית נצמד אל השער הרומי שהיה במקום . אל השער הרומי הובילו מפלסי רחוכ אחדים . בבדיקות שערך המילטון לאורך החומה התברר , שקטעי חומה המצויים מזרחית לשער הורדוס , אשר בנויים באבנים מסותתות היטב , נבנו במאה הו' או במאה הז . ' באופן כללי , כשסיכם את חפירותיו ציין המילטון , שהקו הצפוני של החומה הנוכחית היה קיים כבר לפני הכיבוש המוסלמי ואף 1 כבר בראשית התקופה שוקמו החומות על ידי הח'ליפה עבד אלמלכ , ראה : גויטיין , עמ' 2 . 13 ראה : QDAP , X ( 1944 ) . pp . 1-54 י Levant , U , pp . 22-27 ? . n ^ 4 שם , עמ' QDAP , x , p . 21 . 22 Levant . II . fig . 1 6 ה \ מ' . 10 שם , עמ' QDAP , X , p . 15 8 . 24
|
|