|
|
Page:24
וניקבצו ערב וכל בני קדר ... הגרים עם בני ישמעאל ויבואו כדי ארבה לרוב ויחנו על רמלה בחודש רביע , שניהם הראשונה והאחרונה ( רביע א' ורביע ב' , 415 כלומר : מאמצע מאי עד אמצע יולי ( 1024 ויתנפלו בזעף ויהרגו כל העומד בפניהם . וישבו את הנשים ואת הכבודה = ) הילדים ) ויאסרו את הזקינים = ) מנהיגי הקהל ) ויכום מכות נמרצות וייסרום בכל מיני מלקות ויתנום במרתפים ... ( ויתלום ( ... ובצואריהם , מהם כבורות ומהם מעל הגגות ומהם באילנות וכן הנשים , תלאום בשדיהם ובידיהם . ומתו הרבה והוטלו על האשפות ובברות ובשוקים וברחובות ובבמות ובכניסיות ( כלומר בכנסיות הנוצרים ובבתי הכנסת ... ( ונילקחו הבתולות והעוללים והנערים לעשות בם כרצונם ולענותם ... בהמשך הדברים מתואר כיצד הכריחו את האנשים לגלות את מקומות המחבוא של כספם על ידי עינויים נוראים . מכתב אחר , שנכתב בוודאי אף הוא בשנת , 1025 הוא מכתבו של שלמה בן יהודה . בשעת הכתיבה הוא היה עדיין אב בית דין בישיבת ירושלים , כפי שכתוב בחתימתו , אך לאחר מכן נתמנה גאון . מדובר במכתב על 'שארית קהל עיר הקדש , כי רובם נאספו בךבר ן [! אשר נפל בעיר . ' שרידי היהודים שבירושלים ביקשו מהכותב לרדת מצרימה ולהשיג שם עזרה דחופה , אך הוא לא יכול היה לעשות זאת . בנו אברהם היה בדרכו לארם צובה ( היא חלב ) ולארם נהריים ( עיראק , ( אבל אחרי עשרה ימים חזר כדי למלא את השליחות — ללכת למצרים . המכתב כתוב בכתב ידו של אברהם . מוזכרים במכתב ' גודל הצער ועוצם המכה ההכונו = ] שהכונו , ' [ 'כני עיר הקדש ... הם בצרה גדולה אשר לא נהיתה כמוה מיום שוב ישראל אליה . ' במכתב ששלח שלמה בן יהודה זמן קצר אחר כך , אחרי שנתמנה גאון , אל אפרים בן שמריה בפסטאט , הוא תיאר גם את האסון שעבר על יהודי ארץ ישראל , והזכיר את 'בני קדם = ) הערבים ) אשר החריבו ארץ הצבי ונשמו מסלות ושבת עובר אורח וליוצא ולבא אין שלום . ' בארץ שלט הצבא הפאטמי , אבל לא היה זה מצב של רגיעה . הוא כתב את השורות הללו מכאב לב ומשבר רוח מן הצרות אשר אנו בהם טבועים והרעות אשר אנו בהם שקועים , לילה ויומם פחודים רועדים מן המחנות הנועדים . צורנו יגביר מחנות אדוננו המלך יחי לעד . ובכן תמיד אנו נושאים תפלה לעזרם להעזר על בני קדם ... ביום ד , ' כא באייר ד' תשפ"ט , 7 במאי , 1029 כתב שלמה בן יהודה מירושלים אל בנו אברהם , אשר שהה באותו פרק בפסטאט . אך שבעה ימים או מעט יותר עברו מאז נסתיים קרב אקחואנה , שבו הובסו הערבים . יש במכתב ידיעות על ירושלמים שישבו בכלא בגלל חובותיהם , אשר היו ככל הנראה שריד מן ההיטלים המיוחדים של שנת . 1024 יש בו גם תיאור המצוקה הקשה ששררה בארץ , ומסופר בו שמרבית הארץ לא נזרעה . במכתבים נוספים , שנכתבו באותו זמן בערך , מציין הגאון ' 'כי אפילו אותם החוגגים = ) העולים לרגל ) שהיו מתכנסים בכל שנה נמנעו , מסכסוך החילות ושבוש הדרכים . ' הוא כותב בשם בני עיר הקדש , כת הרבנים , הכת אשר מתמעטנו ושחנו ודלנו ונשארנו מתי מעט , אשר כבד עולינו והכל אוכלים אותנו בכל פה והחוקים = ) המסים ) אשר עלינו מתוספים , והמתנות והנדבות נפסקים ... והוצרכנו ליקח בריבית החוקים אשר עלינו . וארץ ישראל מהם ברעב ומהם בפחד ... ולא מצינו לנו מקום לחוות מאורעינו כי אם ארץ מצרים .
|
|