sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:יב

המסגרת הפיסית החדשה מלווה היתה תמורות דמוגראפיות אשר שינו במשך הזמן מן הקצה אל הקצה את ההרכב האתני , הדתי והלשוני של תושבי העיר ואת זיקתם למוקדי דת ומוקדי כוח שמחוצה לה . תהליך השינויים היה שונה מתקופה לתקופה . הכיבוש המוסלמי נעשה על פי חוזה כניעה , ואף על פי שהפקידות הביזאנטית ואותם שרידי חיל המצב שעדיין היו בעיר באותה שעה עזבוה , הרי האוכלוסייה הנוצרית , על עדותיה , נשארה עוד מאות בשנים היסוד העיקרי בה . ל ; דה התחדש היישוב היהודי , שלא היתה לו אחיזה בעיר זה מאות בשנים מחמת האיסור שהטילו השלטונות הרומיים והביזאנטיים על ישיבת יהודים בירושלים , וכן גדלה והלכה האוכלוסייה המוסלמית , מיעוטה בעקבות הגירה ורובה בעקבות התאסלמות . על הרבגוניות של האוכלוסייה המקומית הוסיפו עוד עוברי אורח ועולי רגל מוסלמים , יהודים ונוצרים , הן מן המזרח המוסלמי והנוצרי הביזאנטי והן מן המערב הלטיני , שהשתקעו לא פעם בעיר והוסיפו עוד גוונים של אקסוטיות אשר שינו את פני העיר ואת תנאי הקיום שבתוכה . על רקע הססגוניות והרבגוניות בולטת השתלטות השפה הערבית על חיי העיר והיושבים בה , עובדה ששיוותה לאוכלוסייה אחידות תרבותית מסוימת . הערבים , המוסלמים והמתאסלמים , ובמשך הזמן הנוצרים על עדותיהם והאוכלוסייה היהודית , קיבלו את הערבית כשפת יום יום , אם כי שמרו על השפות הלאומיות כשפות היצירה התרבותית ובשפות פולחן . תופעה זו , שהיתה אופיינית לרוב ארצות האסלאם , ואשר רציפותה הופסקה בירושלים רק באפיזודה של התקופה הצלבנית , הפכה לתופעת קבע בחיי העיר עד מפתן העת החדשה . ספק הוא אם היה לכיבוש ירושלים על ידי הכוחות המוסלמיים בשנת 638 מניע דתי מגובש , דוגמת זה של הכיבוש הצלבני ; וודאי הוא שלא היה הכיבוש בחינת מטרה אסטראטגית , מאחר שירושלים הביזאנטית לא היוותה באותה שעה סכנה לכוחות המוסלמיים שפלשו מן הדרום ושאפו לכבוש ולקרוע את שטחי סוריה , עיראק ומצרים מן הקיסרות הביזאנטית . רק לאחר כיבוש העיר וההתבססות המוסלמית בתוכה , החלו מסתמנים ניסיונות לייצב את מקומה בתודעת הדת החדשה . תוך היסוסים רבים , מלווים בהתנגדות של חוגים אורתודוכסיים ובתחרות מצד מרכזי הפולחן האחרים במכה ובמדינה , קנתה לה לבסוף ירושלים מקום במפת הדת החדשה , כמרכז עלייה לרגל ובשלישית בין הערים המקודשות באסלאם . ירושלים , שנקראה במקורות הערביים הקדומים אוךשלים ואיליא , נקראה מעתה גם בית אלמקךס וגם אלקךס . כך קנתה לה ירושלים מקום מיוחד בתודעת שלוש הדתות המונותיאיסטיות בעולם . מבחינה זו אין לעיר אח ורע בתולדות הדתות . היא אבן שואבת וסלע המחלוקת במפגש הדתות ובעימותן . הירושה

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help