|
|
Page:4
בקונטקסט היסטורי בו מפא"י , מפלגה סוציאל דמוקרטית , זכתה למעמד דומיננטי בחברה ובפוליטיקה הישראלית , אבל נמנעה מלתרגם את כוחה לבעלות ושליטה ישירה על התעשייה הישראלית . האופציה של יצירת מבנה סקטוריאלי "סוציאליסטי" ( בין ממשלתי ובין הסתדרותי ) והשתלטות כוחנית על אמצעי ייצור כלכליים , היתה מבחינה תאורטית וקונקרטית אופציה מעשית . כפי שיוצג בהמשך החיבור היו כוחות פוליטיים לא מבוטלים שחתרו להרחבת הסקטור ההסתדרותי והממשלתי בתעשייה . ככלות הכול , כך עלה בגורלו של ענף החקלאות שבעבר הרחוק יותר היה תחת דומיננטיות פרטית . השאלה מדוע עוצב המבנה התעשייתי כפי שעוצב , ולא כפי שאולי ניתן היה לצפות , היא לכן שאלה מרתקת . עבודת מחקר זו היא חלק מהשיח הציבורי והאקדמי על אודות המדיניות הכלכלית בישראל . במרכז שיח זה עומדת שאלת העקרונות הרצויים למדיניות הכלכלית , ובכלל זה תחומי הפעולה של היזם הפרטי מול תחומי הפעולה של היזם הציבורי . מול גישות המדגישות את הצורך באוטונומיה של הפעולה הכלכלית 8 המקור : ברקאי , הסקטור , עמ' . 25 8 איור 1 י תוצר מקומי נקי , לפי סקטור , שנים נבחרות 1960 , 1957 , 1953 — ( באחוזים )
|
|
|