|
|
Page:ז
פתח דבר לזכר סבי יוסף צבי ולרשטיינר אוהב הארץ והספר בעיני מרבית הארכאולוגים בעולם נחשב חקר החברה הקדומה לנושא המחקר המרכזי של הארכאולוגיה . נושאים כמו ארגון פוליטי , ריבוד חברתי , ארגון קהילתי ומבנה משפחתי מהווים שאלות מרכזיות במחקר הארכאולוגי בעולם , וחוקרים מתעניינים במחקרים בתחומים אלו גם אם אין הם קשורים למקרי המבחן בהם הם מתמחים . אולם שאלות מחקר אלו רחוקות מהנושאים שמרבית הארכאולוגים בישראל עוסקים בהם . בארכאולוגיה של ארץ ישראל ושל רוב האזורים השכנים התפתח המחקר הארכאולוגי כ'מדע עזר' לחקר המקורות הכתובים : חוקרי הארכאולוגיה הראשונים בארץ עשו זאת בדרך כלל משום שרצו לאייר ולהבין את המקורות הכתובים , ובעיקר את התנ"ך ; לפיכך התמקדה הארכאולוגיה של ארץ ישראל בשאלות של היסטוריה פוליטית ומדינית . יתרה מזו , גם כאשר פסק המחקר הארכאולוגי לנסות ל"הוכיח" את אמתות הטקסטים ועבר לגישה ביקורתית יותר המשיכו השאלות שעמדו על סדר היום של המחקר לנבוע מן הטקסטים . כך למשל מתנהלים בעשור האחרון ויכוחים ערים אודות תולדותיה או עצם קיומה של הממלכה המאוחדת ; עצם שאלת המחקר נובעת מן המקורות הכתובים ולא מן הממצא הארכאולוגי , ללא הבדל בין עמדות החוקרים לגביה . בשל כך הלך הפער בין הארכאולוגיה של אדץ-ישדאל ל'ארכאולוגיות' אחרות והעמיק , וארכאולוגים העובדים בארץ ישראל ( להוציא ארכאולוגים של התקופה הפרה היסטורית ) אף ממעטים לפרסם בכתבי עת ארכאולוגיים כלליים . ראוי להדגיש כי ארץ ישראל , שנעשו בה מאות חפירות יזומות , אלפי חפירות הצלה וסקרים יסודיים בהיקף חסר תקדים , היא מן הסתם האזור שנחקר , מבחינה ארכאולוגית , באופן p ! M בהרבה מאזורים אחרים בעולם . לפיכך עשויה הארכאולוגיה של ארץ ישראל לתרום תרומה רבה ביותר לשאלות הטורדות את מנוחתם של ארכאולוגים באזורים אחרים , שכן במקרים רבים מתבססים המחקרים השונים על בסיס נתונים דל מזה המצוי בידינו כיום . עם זאת , המידע הנרחב המצוי בידינו
|
|
|