|
|
Page:2
בשעה שמונה וארבעים וחמש דקות המשכנו את דרכנו מערבה באפיק נחל הנשפך אל נחל אחר , גדול ממנו בהרבה , בשם ואדי בית חנינא . ממקצת הצוקים העוטרים אותו נחצבו אבני בניין , ובאחרים חצובות מערות קבורה — אחדות שלמות ואחרות הרוסות חלקית . בשעה תשע ועשרים וחמש דקות הגענו לוואדי בית חנינא * J JI J ) > ( L ונענו באפיקו המפותל צפונה מערבה ואחר כך צפונה . גם לאורך גדות הנחל הזה הבחנתי בכמה מחצבות ובקברים עתיקים אחדים כרויים בסלע . ח'רבת אלברג' בשעה תשע וארבעים וחמש דקות חצינו את הוואדי הזה , ולאחר רכיבה במשך עוד חמש עשרה דקות צפונה מערבה ראינו על צלע הר ברכה חצובה בחלקה בסלע ובחלקה בנויה מאבנים גדולות , שאחדות מהן מסותתות עם זיז , אך סיתות גס מאוד . אורך האגן הזה עשרים ואחד צעד ורוחבו חמישה עשר ; אפשר לרדת לתוכו על מדרגות חצובות בסלע . הקירות הפנימיים בנויים מצרורות שצופו בטיח עבה מאוד וחזק מאוד , שעודנו מחזיק מעמד פה ושם . מי הגשמים היו ניגרים מן ההר בכמה תעלות , שנחפרו לשם כך , אל המקווה הזה , שהוא כנראה עתיק מאוד , ומשם היו נשלחים הלאה למטה באמה שיכלו לפתוח ולסגור אותה . שם למטה יש עוד 'ברכה , ' קטנה יותר ; אף היא כרויה בצד אחד בסלע ובצדה השני היא בנויה מאבנים עצומות . כמה פסיעות מעבר לה רואים בור מים וקבר עתיק ליד מחצבה , גם היא עתיקה . בשעה עשר ועשרים דקות פנינו דרומה מערבה . בשעה עשר ושלושים וחמש דקות הגענו לאתר חורבות בשם ח'רבת אלברג' J \ h j ? - ) . הן מכתירות גבעה שעובדה לפנים עד ראשה , כפי שמוכיחות גדרות קטנות (^ של אבנים לא מלוכדות , היום הרוסות כדי שלושה רבעים , שהקיפוה במפלסים שונים ומנעו את הסתחפות עפרה . במרכז גב הגבעה מתרומם בניין בתבנית מלבן שמידותיו הפנימיות עשרים ושבעה צעדים על שבעה וכתליו עבים מאוד . קימור התקרה מחודד במקצת ; גג הבניין שטוח ופעורים בו שלושה פתחים בתבנית של צוהר או של פי בור לשם הארה . האולם הארוך הזה מואר גם מן הצד בעד כמה חרכים קטנים וצרים מאוד , שקשתם אף היא מחודדת במידה כמעט בלתי מורגשת . למראה הבנייה האיתנה והמקום הנישא נוטה אני לקבל את דבר המסורת המקומית ולראות בבניין הזה עמדה צבאית קדומה . הוא נבנה לפחות בימי מסעי הצלב , אם לא קודם לכן . אמנם קימור התקרה והחרכים כמעט מחודד ; ברם ייתכן שלאמיתו של דבר לא הביאו הפראנקים את סגנון הבנייה הזה מן המערב לארץ ישראל , כי אם דווקא מצאוהו כבר בשימוש בארץ . אכן ידוע , וציינתי זאת במקום אחר , שלכמה מסגדים עתיקים בקהיר יש שערים שקשתם ממופרקת , והם נבנו הרבה לפני בואם של הלאטינים לארץ ישראל ; ובארץ הקודש יכלו לקבל בנקל את הקשת המחודדת ממצרים , ולאמץ את סגנון הבנייה הזה עוד לפני הפלישה הערבית . יתר על כן ,
|
|