sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

לפיה מושג הילדות הולך ונעלם , ובמהירות מהממת . חלק ממשימתי בדפים הבאים הוא להציג את ההוכחות לכך . אף כי נראה לי שמרבית הקוראים לא יזדקקו לשכנוע רב בעניין זה . בכל עת שהרציתי או כתבתי על נושא היעלמותה של הילדות , לא זו בלבד שהשומעים או הקוראים נמנעו מלחלוק על כך , אלא אף סיפקו לי בנכונות רבה ראיות השאובות מנסיונם הם . האבחנה הגורסת שהקו המפריד בין הילדות לבגרות מיטשטש במהירות , שכיחה למדי כין אלה המקדישים תשומת לב לעניין . ואף אלה שאינם מתעניינים כיותר בכר חושדים בקיומו של מצב זה . מה שאינו מובן כל כך הוא מהיכן צמחה הילדות כראש וראשונה , ועור פחות מזה - מדוע עליה להיעלם . אני סבור שיש בירי כמה תשובות מתקבלות על הדעת לשאלות אלו . רובן נולדו מתוך סדרת השערות על האופן שאמצעי התקשורת משפיעים על תהליכי החברות ; ובמיוחד כיצר ברא מכבש הרפוס את הילדות וכיצד גורמת התקשורת האלקטרונית ל"היעלמותה . " במלים אחרות , לאחר שהבנתי מה שכתבתי , תרומתו העיקרית של ספר זה , יהא ערכה אשר יהא , אינה בטענה שהילדות הולכת ונעלמת , אלא בתאוריה המסבירה למה דבר כזה חייב להתרחש . הספר מחולק על כן לשני חלקים . החלק הראשון מנסה להראות מנין צמח מושג הילדות , במיוחד מה היו תנאי התקשורת , אשר בתחילה עשו את הילדות לנחוצה , ולאחר מכן לכלתי נמנעת . החלק השני ממקם אותנו בזמנים המודרניים , ומנסה להראות כיצד המעבר מעולמו של גוטנכרג לעולמו של סמיואל מורס הקשה על המשך קיומה של הילדות כמבנה חברתי , והפך אותה למעשה לבלתי רלבנטית . יש שאלה אחת בעלת חשיבות עצומה שספר זה אינו דן בה , והיא - מה יש כידינו לעשות בעניין היעלמותה של הילדות ? הסיבה לכך שאיני רן בשאלה זו היא שאיני יורע את התשובה . אני אומר זאת בתערובת של רווחה וצער . תחושת הרווחה נובעת מכך שלא מוטל עלי להראות לאחרים כיצד לחיות את חייהם . בכל ספרי הקודמים הרשיתי לעצמי להצביע על דרך מוצלחת יותר לפתרון בעיה זו או אחרת . מחנכים מקצועיים אמורים , אני מניח , לעשות דברים מסוג זה . לא העליתי בדמיוני כמה נעימה עשויה להיות ההודאה בכך שיכולת פתרונן של בעיות אינה מגיעה מעבר לעצם הבנתן . הצער נובע , כמובן , מאותו מקור עצמו . הצורך להמתין באפס מעשה ולראות כיצד החן , הגמישות , התום והסקרנות של הילדים מתנוונים והופכים לתווים פחותים בערכם של בגרות כביכול - הוא דבר מכאיב , מביך , ומעל לכל , עצוב . אולם אני מתנחם במחשבה , שאם אין ביכולתנו לומר משהו על האופן שניתן למנוע שואה חברתית , אולי יש תועלת כלשהי כנסיון להבין מרוע היא מתרחשת .

ספרית פועלים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help