|
|
Page:9
הקדמה התופעה המכונה "אבדן הילדות , " או לפחות , קיצורה של תקופת חיים זו , זוכה לתשומת לב ניכרת בספרות הפדגוגית והפסיכולוגית של שנות ה , 80 בארצות הברית ובאירופה המערבית . ניל פוסטמן , הרואה את הסיבה העיקרית לתהליך זה בשליטתה של הטלוויזיה על חיי האוכלוסיה והילדים בתוכה , טוען , שבדרך זו מסתיימת תקופה ממושכת בתרבות האנושית , שבמרכזה עמד הספר , ובית הספר שהכין את האדם לתרבות זו . בסימפוזיון שהתקיים בפרנקפורט ב , 1984 בהשתתפות המחבר , טענו נגדו , שהוא מייחס חשיבות מופרזת לבית הספר כגורם חינוכי , ומתעלם מהשפעתה המכרעת של הסביבה על צמיחתו התרבותית של הילד . האשימו אותו גם באידאליזציה של תור הילדות בתקופות היסטוריות קודמות , כביכול היה זה כולו עולם של תמימות והרמוניה . כמו כן ניסו לאזן את התמונה על ידי הבלטת התפקידים החיוביים שהטלוויזיה יכולה למלא בחיי הילד , כגון פירוק מתחים , בירור ומסירת מידע על הסביבה . כגורם חברתי שהשפיע ביותר על שינוי דמותה של הילדות , על היעלמות התמימות ול"ירידתו" של השימוש בסמים ואלכוהול מגיל ההתבגרות אל שנות הילדות המאוחרות , ציינו במיוחד את משברה החמור של המשפחה בארצות הברית . משבר זה נוגע לא רק לילדיהן של כמחצית המשפחות שנפרדו כמשך השנים האחרונות , אלא גם לילדים האחרים , החרדים גם הם לשלימות משפחותיהם . אמנם אחוז הילדים בגילים 9 12 המשתמשים בסמים ובאלכוהול הוא רק ששה אחוזים ( לעומת 25 אחוז בגיל ההתבגרות , ( אך מספר זה נתון בעליה , ובולט בתוכם אחוז הילדים ממשפחות מעורערות . אם מתנהל ויכוח על סיבות התופעה של "אבדן הילדות , " הרי אין ויכוח על עצם התהליך ועל הסכנות הנובעות ממנו לעיצובה של האישיות הבוגרת . האם קיימת תופעה זו גם במציאות שלנו במדינת ישראל ? עד עכשיו נערכו אצלנו רק מעט מחקרים , שיאפשרו תשובה ברורה ומוסכמת בעניין זה . הרושם שמתקבל מתשובותיהם של מחנכים רבים הוא , שגם כארץ בולטים כמה שינויים באופיה של הילדות . הרבה מהמשחקים ה"קלסיים" מקובלים פחות בקרב
|
|