|
|
Page:13
בן גוריון קבע בתזכירו , שהכפר עקבה אין לו ערך עבור היהודים , מכיוון שאינו נמצא בשטח המנדט . לעומת זאת , חלק אחר ממפרץ אילת והשטחים בעורפו נמצאים בשטח ארץ ישראל המערבית . מערבית לעקבה , כתב בן גוריון , באום רשרש , ישנה תחנת משטרה שעליה מוצבים שלטים בשלוש השפות הרשמיות בארץ ישראל : עברית , ערבית ואנגלית . תחנה זו נמצאת בתחום הבית הלאומי . והוא הוסיף : [ ... ] חשיבות כלכלית ומדינית גדולה שבגדולות היא לייסד ישוב יהודי כאן , תיכף ומיד , כדי ליצור עובדה קיימת [ ההדגשה במקור ] [ . . r צפונית מערבית מאילת ( בתחום הבית הלאומי ) עלינו ליישב תיכף ומיד קבוצה של 100-50 חלוצים , בתורת החלוץ של צבא הכיבוש להתישבות יהודית בנגב [ ... ] ישוב זה , תהא לו כמשך הזמן אותה חשיבות שיש לחיפה , שכן חיפה ואילת הן החוליות המחברות את אירופה ואסיה . לאחר שבן גוריון קיבל מברנדייס תרומה אישית של 20 , 000 דולר ליישוב אילת , בעקבות התזכיר , הוא יצא ללונדון והמשיך במאמציו להשיג תמיכה לרעיונו ליישב את אילת . לאחר ששב לארץ יצא ב 5 באוגוסט , 1935 לסיור נוסף , והפעם לצפון הנגב . מיד לאחר ששב ממנו נפגש עם הנציב העליון , בניסיון לשכנעו לתמוך בפתיחת חוף מפרץ עקבה 15 להתיישבות יהודית . בדיון שקיים בן גוריון עם משה שרת , לפני שיצאו שניהם לפגישה עם הנציב , ביר באוגוסט , 1935 נתגלעה ראשית המחלוקת ביניהם . לכאורה היא היתה בעניין אילת , אך למעשה היתה הרבה מעבר לכך , ונמשכה 20 שנה , עד 1955 ( ראה בהמשך , בעיקר בפרק השביעי . ( בן גוריון כתב ביומנו באותו יום : לפני השיחה הציע לי משה לא להביא לפני הנציב שאלה זו , כי עכשיו , עם ההסתבכות החבשית , ודאי שידחה כל רעיון להתישבותנו במפרץ . אמרתי למשה שאין אנו רשאים לנהל את מדיניותנו על יסוד תאוריה 'אנגלית , ' כלומר על יסוד האינטרסים וההבנה שאנו מייחסים לאנגליה , כי אם על יסוד תאוריה 'יהודית' — האינטרסים שלנו . את התאוריה 'האנגלית' עלינו להניח לאנגלים . הבדלי התפיסה האסטרטגית היו , שבן גוריון ראה את העניין היהודי מעל הכל , ואילו שרת סבר , שכדי לקדם את המפעל היהודי בארץ ישראל יש להתחשב באינטרסים הבריטיים . הוויכוח בשאלת אילת והנגב הדרומי השתלב במחלוקת זו , בשל ניגוד האינטרסים בין הבריטים ליישוב בשאלה זו ( ראה בפרק הבא . ( עתיד הנגב עלה גם במאבק המדיני ב , 1937 סביב שאלת חלוקת ארץ ישראל . אלא שכאן נתגלה היבט נוסף בתפיסתו האסטרטגית של בן גוריון . עד שנודעה הצעת ועדת פיל היה בךגוריון איתן בדעתו , שאת הנגב יש לחלק בין המדינה הערבית והיהודית . שער הנגב — מחוז עזה — היה צריך לדעתו להישאר פתוח להתיישבות יהודית . בן גוריון טען , שהשארת הנגב כולו בתחומי המדינה הערבית
|
|