|
|
Page:9
התארגנותם . המוסלמים היו ברובם פועלים בלתי מקצועיים ובעלי מלאכה . הם שלטו באופן בלעדי כמעט בכל העבודות הקשורות בים : עבודות נמל , ספנות ודיג . מיעוטם עסקו במסחר . בעקבות מהפכת 'התורכים הצעירים' ב 1908 חלה אמנם התעוררות מה בקרב העדה : נוסדה אגודת 'האחווה המוסלמית' והוקמו תיאטרון וכמה מפעלים אחרים , שעד מהרה חוסלו בזה אחר זה , ורוח ההתעוררות שככה . רמת הלימודים בשלושת בתי הספר המוסלמיים היתה ירודה , ורוב המוסלמים לא ידעו קרוא וכתוב . מחמת היחסים המתוחים ששררו בין המוסלמים ובין הנוצרים , ובשל הימצאם של בתי הספר הזרים במערב העיר , היו רק מוסלמים מעטים , ששלחו את ילדיהם למוסדות חינוך אלה . המצב השתפר קמעה , כשפתחה המיסיונרית האנגלית , פרנסיס ניוטון , בית ספר במזרחה של העיר . כן ביקרו ילדים מוסלמים בכתי הספר של כי"ח . בניגוד בולט לפיגורם של המוסלמים צעדה העדה הערבית נוצרית בעיר מחיל אל חיל . לימינם ולשירותם עמדו מוסדות חינוך זרים במספר גדל והולך , והשפעתם על העלאת רמת האוכלוסיה הנוצרית היתה מורגשת ביותר במרוצת הדור האחרון לשלטון התורכים . בראש מוסדות חינוך אלה , בחלקם עם פנימיות , עמדו . בית הספר הגדול של הכרמליטים , אשר מאז 1882 שימשו בו מורים צרפתיים בני אגודת 'האחים' ; ( Freres ) בית הספר על שם סנט ג'וזף של הנזירות הכרמליטיות ( הפועלות בחיפה מאז ;( 1910 בית הספר של מסדר הנזירות הכרמליטיות האיטלקיות ( מאז ;( 1907 בית הספר של 'הגבירות מנצרת , ' שהגיעו לחיפה ב 1858 וחנכו את בניינן החדש והמפואר ( השוכן היום , כאמור לעיל , ברחוב עבאס ) ערב מלחמת העולם ; בית הספר של 'האחיות החסודות' ובית הספר של האחיות הרחמניות הגרמניות על שם סנט כורומאוס . מלבד מוסדות קתוליים אלה , יש לציין עוד את שני כתי הספר של האגודה המיסיונרית מטעם הכנסיה האנגלית שבהנהלת הגברת ניוטון ו את בית הספר האנגלי של 'המיסיון הירושלמי והמזרחי' ואת בית הספר הרוסי , ששימש בעיקר לבני העדה היוונית אורתודוכסית . במוסדות חינוך אלה , שרובם שכנו בגדולים ובמפוארים שבבתי העיר , ביקרו מדי יום ביומו אלפים מילדי הערבים הנוצרים בחיפה . בזכותם של בתי הספר הקתוליים , שהיו הרוב המכריע , קנו כשמונים אחוז מהנוצרים בעיר ידיעה טובה כשפה הצרפתית . תודות לתקציביהם הגדולים של מוסדות אלה , אשר באו ממקורות חוץ ובעיקר מצרפת , יכלו גם תלמידים מעוטי יכולת לרכוש שם השכלה ולחיות בפנימיותיהם . השכלתם הגבוהה יותר של הנוצרים פתחה בפניהם אפשרויות פרנסה מכניסות ומכובדות יותר . רכים הצליחו במסחר קמעוני וסיטוני ובעסקי יבוא ויצוא . הערכים הנוצרים היו הפועלים המקצועיים בכל ענפי הבניין , ובתי המלאכה שלהם עלו ברמתם המקצועית על אלה של המוסלמים . נוצרים רבים שימשו בפקידות , במכס וכשאר מוסדות הממשלה . מאחר שרוב עשירי העיר היו ערבים נוצרים , גדלה גם השפעתם על השלטונות המקומיים . מוסדות העירייה והממשלה לא עמדו בפני תקיפותם וכספם של אלה , אשר בחלקם הצליחו גם לרכוש , כדרך זו או אחרת , נתינות צרפתית ונהנו אפוא גם במעמד נכבד כבני חסותו של הקונסול . התנהגותם של הנוצרים , הן כחוג המשפחה והן ברחוב , היתה כדרך כלל תרבותית ומנומסת יותר מזו של המוסלמים . הם היו למעשה ראשית האינטליגנציה הערבית בעיר . הם היו בעלי כתי הדפוס , ואף שני העתונים הבולטים בחיפה — 'אל כרמל' ו'אנפיר' —
|
|