|
|
Page:8
אכן , חלק גדול מן השירותים , שהיו צריכות לספק המדינה או העירייה , התקיימו בחיפה עד סוף תקופת השלטון התורכי בזכות יזמתם של תושבים מקומיים או גורמים זרימ . אוכלוסיית חיטה בראשית המאה העשרים כבר עמדנו על הגידול המתמיד שחל במספר תושבי חיפה , בעיקר מאז התנחלות הגרמנים בעיר , וביתר שאת מראשית המאה העשרים , כתוצאה מהנחת מסילת הברזל החיג'אזית ומהקמת הנמל . במשך חמישים השנים האחרונות לשלטון התורכים גדלה אוכלוסייתה , כאמור לעיל , פי שישה לערך , גידול שלא היה כמותו כשום עיר בארץ . כריסטוף הופמן , מייסד אגודת הטמפלרים , כתב לבני עדתו בוירטמברג , שחיפה וו , שאך עתה ( אוקטובר ( 1868 הגיע אליה , מונה כ 4 , 000 נפש ; סגן הקונסול הגרמני העריך בדין וחשבון שלו ל , 1911 את מספר תושביה ב . 20 , 000 מספרים אלה הם אמנם פרי אומדנות בלבד , אולם ההשוואה להערכות אחרות נותנת יסוד לראות אותם כמהימנים במידה רבה . ב , 1914 עמד להיערך לראשונה מפקד בשיטות מודרניות , אך הוא לא התבצע בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה . אומדן מספר התושבים בחיפה בסוף התקופה העות'מאנית הוא כדלהלן : הנתונים המצויים אינם מאפשרים ללוות מספרים אלה בחלוקה מהימנה על פי עדות . מכל מקום , שמונים אחוז ומעלה מכלל התושבים במשך כל התקופה היו ערבים . בחלקה הראשון של התקופה שסיימה את שלטון התורכים , עלה מספר הנוצרים שבהם על מספר המוסלמים , אבל מאז הוחל בהנחת מסילת הברזל החיג'אזית ב 1903 ועד סוף התקופה היה מספר המוסלמים גבוה יותר . תושבי חיפה נחלקו בשלהי השלטון התורכי לארבע קבוצות עיקריות : מוסלמים , ערבים נוצרים , יהודים וגרמנים . הזכרנו ככר את דבר נחשלותם של בני הקבוצה הגדולה ביותר , המוסלמים . אף שאלה מנו אז למעלה מארבעים אחוז מכלל תושבי העיר , הרי מעמדם היה נחות ודל השפעה בהשוואה לתושביה האחרים . עשרות משפחות , מן העשירות שבמוסלמים , היו מסוכסכות בינן לבין עצמן , ולא עשו לשיפור מצב עדתן . העובדה כי רוב המוסלמים , כשאר תושבי העיר , היו קיבוץ כלתי מגובש עדיין של אזרחים , שהגיעו לחיפה ממקומות שונים רק בדור האחרון , היתה אף היא בעוכרי ניסיון
|
|