|
|
Page:9
בתוך ה'כלובים' שבספינות הבריטיות , הודיעו המעפילים כי הם תובעים להחזירם לארץ ישראל . העולם כולו עקב אחרי עמידתם של העולים . בריטניה הוצגה שוב כמעצמה קשוחה וחסרת לב , המתעללת בניצולי השואה . למעלה משבועיים נמשכה מלחמת עצבים בנמל הצרפתי , כשהבריטים לוחצים על העולים לוותר . לבסוף החליטו להקשיח את עמדתם עוד יותר והפנו את ספינות הגירוש לגרמניה , במגמה להחזיר את 4500 הנשים , הגברים והילדים הרבים למחנות העקורים בגרמניה . בנמל המבורג , שאליו הובאו המגורשים , חזרו על עצמן סצינות המאבק . המעפילים סירבו לרדת לחוף גרמני והבריטים הורידום תוך הפעלת כוח רב . זמן קצר לאחר מכן יצאו אותם מעפילים שוב לארץ ישראל . 'המוסד' הבטיח להם זכות קדימה בעלייה לארץ . הפלגתם הראשונה אמנם לא הצליחה , אך בראייה לאחור ניתן לומר כי 'אקסודוס' חרמה רבות להקמת המדינה היהודית , שכן באותם ימים עצמם ( קיץ , ( 1947 דנה ועדה מיוחדת של האו"ם בפתרון לבעיית ארץ ישראל . סבלם של הפליטים היהודים הרבים במחנות באירופה . ובעיקר סבלם של מעפילי ' אקסודוס , ' שסימל יותר מכל את מצבם חסר התקווה של היהודים באירופה — דרבנו את האו"ם לפתור את הבעיה בדרך של הקמת מדינה יהודית , שתקלוט את מאות אלפי הפליטים , ניצולי השואה . עם סיומה של שנת 1947 ניתן היה לסכם , כי היתה זו שנת שיא להעפלה י עשרים ספינות הובילו לארץ ישראל כ 25 אלף מעפילים . בסוף נובמבר של אותה שנה נתקבלה באו"ם ההחלטה ההיסטורית על הקמת מדינה יהודית , אך הבריטים התמידו עדיין במדיניותם הקודמת ולא התירו לניצולי השואה להיכנס לארץ . בד בבד עם פריצתה של מלחמת העצמאות נמשכו מבצעי ההעפלה , עד ליומו האחרון של המנדאט הבריטי . לקראת סוף 1947 שוב זינק מפעל ההעפלה לכותרות ו מרומניה הפליגו שתי ספינות גדולות , 'פאן יורק' ויפאן קרשנט , ' ובכל אחת מהן למעלה מ 7500 מעפילים . בדרכן לארץ שינו השתיים את שמותיהן ל'עצמאות' ו'קיבוץ גלויות . ' מפא ת מספרם הרב של ילדים ונשים בספינות , הוחלט שלא להתנגד לבריטים , ובתיאום איתם , תוך הסדר שלא ייעצרו מלווי הספינות מאנשי הפלי"ם , הובלו הספינות לקפריסין . מבט אל העתיד — במחנה קפריסין
|
|