sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:4

מ'שביתה כללית' למהומות ב 19 באפריל 1936 פשט גל של התקפות ורציחות ביפו ובגבולה עם תל אביכ . פורעים ערבים התנפלו על עשרות יהודים , רצחו , פצעו ובזזו רכוש יהודי . קציר הדמים היה כבד 1 תשעה הרוגים ו 54 פצועים . ביום הבא נספו עוד שבעה יהודים ורבים אחרים נפצעו . תוך ימים אחדים פשטו המהומות לכל חלקי הארץ . החלו 'מאורעות תרצ"ו' , ( 1936 ) שנמשכו לבסוף יותר משלוש שנים ונתכנו כשל כך 'מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט' . ( 1939-1936 ) לאחר זמן אומצה ההגדרה 'המרד הערבי . ' תחילה היתה היוזמה בידי הערבים . בכינוס חירום שנערך בשכם ב 25 באפריל , הוקם ' ועד ערבי עליון' — הנהגה ערבית מוסכמת , בראשותו של המופתי הירושלמי חג' אמין אל חוסייני . גוף מיליטאנטי זה הכריז על שביתה כללית של ערביי הארץ , עד שיתמלאו שלוש הדרישות הבאות ; הפסקה כללית של העלייה היהודית ; איסור העברת קרקעות ליהודים , והקמת ממשלה ייצוגית , דהיינו של הרוב הערבי בארץ . שביתתם של ערביי ארץ ישראל נמשכה 175 יום , ותחילה שיבשה במידה רבה את החיים בארץ . ראש החץ שלה היה מופנה כלפי היישוב היהודי , והערבים לא הסתירו את כוונתם להחניק כדרך זו את הישות היהודית : אספקת המזון ומוצרי החקלאות מהמשק הערבי פסקה ; נמל יפו , השער לעיר הגדולה ביותר , תל אביב ( כ 140 אלף תושבים ) — הושבת ; נעשה ניסיון להשבית גם את נמל חיפה , אך הוא נכשל ; גם המשק הממשלתי נפגע תחילה מהשביתה . ואולם , עם הזמן חזרו חלק מהפועלים והפקידים הערבים לעבודה . יתר על כן , השביתה הערבית גרמה לכך שהמשק היהודי התארגן בקצב מהיר ומצא תחליפים נאותים , שתרמו לחיזוקו במקום להחלשתו , כתקוות הערבים . דוגמה טובה לכך יכול לשמש הנמל הקטן שנפתח בתל אביב , סמוך לשפך הירקון ( כ 19 במאי . ( הבריטים , שעד אז סירבו לאשר פתיחת נמל בתל אביב , במרחק של כמה קילומטרים בלבד מנמל יפו , שוכנעו עתה שתל אביב זקוקה למוצא משלה אל הים . כל אותו קיץ , בד בבד עם התמשכותה של השביתה , נמשכו מהומות הדמים . אמנם היישוב עמד כבר כמה פעמים בעבר בפני התקפות ערביות ( מאורעות 1921 , 1920 ו , ( 1929 אך בכל המקרים נמשכו אלה זמן קצר בלבד . הפעם נמשכו תקריות הדמים חודשים ואף שנים . מספר הקורבנות עלה משבוע לשבוע , וליישוב היהודי נגרמו נזקים כבדים ברכוש . הערכים פגעו ביהודים בדרכים שונות י ירי על יהודים שעבדו או שעברו ביישובים ערביים : התנכלויות לתחבורה היהודית , במיוחד זו שנעה באזורים ערביים ( כדוגמת כביש תל אביב-ירושלים , שחצה את רמלה ועבר סמוך לשורה של כפרים ערביים עוינים , וכביש תל אביב-חיפה , שבימים ההם עכר בנתיב קלקיליה-שכם-ג'נין ;( שריפת שדות תבואה בשלה ן עקירה וגריעה של עצי פרי ויערות , ועוד . בניגוד למהומות הדמים הקודמות , בחודשים הראשונים של 'מאורעות תרצ"ו' כמעט שלא היו נסיונות לחדור ליישובים יהודיים מרוחקים ולהרסם . היישוב היהודי התארגן להדוף את ההתקפות הללו , כשעל הנושא מופקד בעיקר ארגון ה'הגנה . ' תחילה מדובר היה בהגנה פאסיבית , דהיינו שמירה והגנה על הקיים . הוקמו

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help