|
|
Page:3
עולי רגל נוצרים ביקרו בכל התקופות באזור ים המלח . אך המדובר רק בחלקו הצפוני מערבי , לשם הם הגיעו בתקופת הפסחא , בהמשך למסעם ליריחו ולירדן ( במקום טבילתו המסורתי של ישו . ( שיירות אלה אורגנו לפני המאה ה 19 בדרך כלל בידי מושל ירושלים . לעתים הן אובטחו בידי חיילים מחיל המצב של העיר , אך מקובלת יותר היתה השיטה שבדווים מהאזור נשכרו לשמש כמאבטחים . הרווח שלהם היה כפול : מחד קיבלו סכומי כסף גדולים יחסית , ומאידך המושל הכיר בדרך זו בשלטונם באזור זה . בפי עולי הרגל היו , בשובם הביתה , סיפורים רכים על נפלאות האזור השומם הזה — על מליחותם הרבה של המים , כוח נשיאתם והעדר הדגים בהם . מעבר לסיפורים האמיתיים , הפליגו בסיפורי אגדה חסרי שחר — שאין יונקים ובעלי חיים אחרים בסביבות הימה , וכי ציפורים המנסות לעוף מעליה נחנקות מן האדים העולים ממנה ונופלות מתות ארצה . כן סופר על קיומם של איים צפים ( לאמיתו של דבר היו אלה גושי אספלט שהופיעו לעתים על פני ים המלח . ( רק בראשית המאה ה 19 הוחל במחקר השיטתי של ים המלח וסביבותיו . את התרומה החשובה ביותר תרם כבר החוקר הראשון מבני אירופה שעסק בכך , והוא הגרמני אולריך יספר זטצן . ( Seetzen ) לפי מקצועו היה רופא , כימאי ותעשיין . הוא התאמן בשימוש בשפה הערבית החל מהגיעו למזרח התיכון ב , 1802 ואז גם התאסלם ( אם כי במערב טענו שרק למראית עין . ( כאשר ערך את מסעותיו מסביב לים המלח , בשנים , 1807-1806 עמדו לרשותו כל הכלים שהשכלה רחבה והכשרה לתפקיד של מגלה במזרח המוסלמי יכולים היו להקנות לו . זטצן הקיף את ים המלח סביב סביב , וזאת לא פעם אחת בלבד , אלא כמעט שלוש פעמים . הוא האירופי הראשון , לאחר מסעי הצלב , שהגיע לעיךגדי , עין בוקק , סדום , ראש זוהר , מצד זוהר , כרך , מכוור וארנון ואף עבר ליד קומראן ומצדה ( אך מבלי לבקר בהם . ( כן הוא עבר במדבר יהודה . על ביקורו הראשון בעין גדי 16 ) בדצמבר , ( 1806 כתב : לאחר שעה וחצי הגענו לקצה המצוקים הפראיים המקיפים את ים המלח משני צדדיו . הם יוצרים כאן קירות סלעים מאונכים ענקיים ... לפנינו נפרס מראה נרחב ומעניין של הימה וסביבותיה . מיד לרגלינו נראתה למטה , לצד קירות הענק , עין דשידי ןעין גדי ] שמעיינותיה הובלטו על ידי קבוצות העצים והשיחים , שצבעם הירוק התבלט בצורה המשונה ביותר על רקע הישימון הסובב אותם . לשמאלנו הצביעו לי על שביל סלעים קשה היורד לשם . צבע כחול כהה יפה אפיין את פני האגם הדומים למראה והעצומים בהיקפם . קצותיהם נראו כאילו היו רקומים בחוטי כסף , בשל הגלים המתנפצים בחוף ... מעבר לאגם התרוממו הרי אל בלקה וכרך התלולים . המשטח המישורי שביניהם , ממולנו , סימן את משפך המודשם , או ארנון . מצפונו הצביעו לי על קיר הסלעים העצום , הקרוי טור אל חומרה , שלרגליו מצויים מקורות האספלט . מדרום למודשם הבחנו בוואדי אל כרך ; אך לא הבחנו בכרך עצמה , שבדרך כלל ניתן לראותה מכאן , מאחר שעננים הסתירוה . נדמה היה לנו שדרומה יותר מצוי אי רחב ממדים . אנשינו אמרו לי כי אין הם מכירים אותו מאחר שלא עומדות לרשותם סירות , אך כפי שנראה להלן , יסתבר כי טעינו בקשר לאופיו של אי זה [ המדובר בחצי אי , 'הלשון . [ ' כן הראו לי את הע'וראל סאפיה ( בקצה הדרומי ) ובבירור רב את הר המלח הקרוי ג'בל אל מילח , או ג'בל אוסדום [ סדום , [ בצד הדרומי של האגם , הרחוק מעין דשידי מסע של כיום וחצי . באותו מרחק בערך נמצא גם הקצה הצפוני של האגם , על אף שלא ניתן היה לראותו , כי הרים בולטים הסתירוהו , ומכאן שעיךדשידי נמצאת בערך במרכז האגם , אם כי הדרך דרומה הנה אולי ארוכה במקצת מזו צפונה ... עין דשידי שמרה על שמה העתיק . אין לי ספק כי זוהי עין גדי של העברים ... בשנים מאוחרות יותר המשיך זטצן דרומה למכה ולתימן , בה הוא נרצח . מחקריו
|
|