|
|
Page:7
חוה אשכולי ' אסטרטגיה של מגן דוד אדום' הציונות הדתית בארץ ישראל וסוגיית העזרה לגולה בתקופת השואה לנושא ה'עזרה לגולה' נודעה משמעות מיוחדת בעבור היהדות הדתית . מערכת המצוות — שעוגנה במרוצת הדורות במסורת החברתית היהודית — ציוותה על עשיית צדקה וחסד וטיפחה סולידריות יהודית וגישה פילנטרופית . החברה היהודית המסורתית נודעה אפוא במוסדות הסעד שלה ובארגונים לפדיון שבויים . לגבי תקופת השואה רווחת דעה , כי יהודים 1 דתיים בגולה — ברומניה , למשל — גילו מסירות גדולה לעזרת אחיהם הנרדפים יותר מזו של מגזרים יהודיים אחרים . ברם , אין כאן המקום לעסוק בסוגיה הכללית של התייחסות היהדות הדתית כלפי נושא העזרה , אלא בהתייחסותה של הציונות הדתית pNn 1 ur VK בלבד . נתמקד בשאלות אלו : האם הערכים היהודיים הנ"ל באו לכלל ביטוי — תיאורטי ומעשי — בהתייחסות 'המזרחי' ו'הפועל המזרחי' למצוקת הגולה בכלל ולמצוקת חברי התנועה בפרט ? באיזו מידה השפיעו 'המזרחי' ו'הפועל המזרחי' על התייחסות היישוב והמוסדות הלאומיים לסוגיית מימון העזרה לגולה ? כיצד השפיעה הזיקה העזה של הציונות הדתית למוטיב הגאולה על היקף מאמצי העזרה וההצלה שלה ? האם הפסיביות הגלומה לכאורה בהכרה הדתית , קרי ש'הצלה תוכל לבוא על ידי הקב"ה לבד , ' לא שימשה בלם למאמצי עזרה ? גלבר חיווה דעתו , כי 'הדתיים [ חברי 'מזרחי' ו'אגודה' [ K"n — pKn העריכו מוקדם יותר מאחרים את חשיבותו של מפעל עזרה חומרית ליהודי הגטאות . בשעה שהימין קרא לפעולות מדיניות , והשמאל קרא ל"קביעת עובדות , " היו הם המטיפים לפעולות סיוע המאמר נכתב במסגרת עבודתי במכון לחקר השואה ע"ש פינקלר , אוניברסיטת בר אילן , וחברות במכון הבינלאומי לחקר השואה של יד ושם . אני מודה לפרופסורים דן מכמן , יהודה באואר ומרדכי אליאב , שקראו את כתב היד והעירו הערות מועילות . ראו : ח' אשכולי , 'גילוי עזרה בקרב יהדות רומניה בשואה , ' גשר ( חורף תשנ"ח , ( במיוחד עמ' , 83 . 94-92
|
|
|