sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

( סאדול , ( ההר ( ג'בל ) והבקע שלאורך השבר הסורי אפריקני ( ע'ור . ( הנוסעים הנוצרים מכירים בתחומי המקומות של ארץ ישראל המקראית והברית החדשה , ובנוסף לכך לחלוקה של הממסד הכנסייתי , ואילו הנוסעים היהודים מתייחסים בעיקר לתחומים התלמודיים וההלכתיים . קביעת גבולה הדרומי של הארץ היא בדרך כלל תחום הארץ הנושבת . כך למשל הגאוגרפים הערבים כמעט ואינם מכירים את אזור הנגב ומדבר סיני ' ) תיה , ( ' לבד מאזור החולות של צפוךסיני ( ג'פאח הנכלל בתחום מצרים . הצליינים היהודים והנוצרים אשר מגיעים לארץ ישראל ממצרים , רואים בעיר עזה את תחילתה של הארץ . באזור סיני תיארו הנוסעים רק את אזור סנטה קתרינה , בשל ריכוז אתרי הקדושה שבמקום , וכן את אזור א טור — בשל מיקומו על נתיב המסחר הימי שלאורך מפרץ סואץ . נקודה נוספת להדגשה היא , שבספרות הכתובה בערבית לא פעם אזורנו מכונה בשם הרב משמעי 'אלשאם / מונח אשר פעמים הוא כינוי לסוריה או רק לדמשק . במקורות היהודיים הוא מייחד לרוב רק את _ארץ ישראל . לעומת זאת בספרות המוסלמית , בעיקר מתקופת ימי הביניים המאוחרים , המונח 'אלשאם' מהווה שם כולל לסודיה דבתי , מבלי שנוכל להבחין בין אזורי המשנה _הדלוונטים לארץ ישראל כיחידה עצמאית . כפי שראינו , הבעיות שכאן מנינו רק את מקצתן הן רבות . מאחר שהתקשינו למצוא לארץ ישראל הגדרה ותחום המוסכם על המקורות לכל אורך התקופה , נקטנו דרך משלנו , שהנאמנות שלה לעבר היא מטבע הדברים חלקית ביותר . במחקר זה הוגדרו גבולות הארץ בתוואי המרחיב המתיישב עם רוב המקורות . הגבולות הם : בצפון — רצועת החוף הלבנוני מטריפולי דרומה , ובהמשך תוואי נחל הליטאני ; במזרח — נקבע הגבול עם קו השבר _הסורי אפריקני מאזור בעל בק ועד אילת , מלבד איזכורים בודדים מעבר הירדן המזרחי . בדרום — חצי האי סיני , ובמערב — הים התיכון . עיקר 'לבה' של תחום העבודה מתרכז באזורים המוכרים בשם ג'ונד אלארדן וג'ונד פלסטין . 'השוליים' אינם ברורים תמיד והם משקפים במידה רבה את טיב התיעוד ואופיו . 6 שרון , סיני , עמ' 7 . 791 ראה . שור , סיני , עמ' 8 . 789-773 ראה : באבר , שאם , עמ' 9 . 565-564 ראה : גיל , א , עמי 10 . 93 בגלל מגבלות אלה לא כללנו במחקר זה גידולים חקלאיים רבים הנזכרים בספרו החשוב של אל בדרי מפאת זיקתו הרבה של החיבור לאזור דמשק וסביבתה . חיבור זה מהווה רק מקור משני , היכול לסייע בהרחבת המידע על התרבות החקלאית שהיתה נהוגה בשוליה הצפוניים של הארץ . אגב כך נציין שגם לא כללנו במחקרנו את 'ספר החלומות' של אלט'אהרי ( מאה חמש עשרה . ( אמנם הוא מציין למעלה _מ 70 מיני צמחים , אך אנו מסתפקים בצמחי אלשאם ובמידע ריאלי .

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help