sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

האומנם היתה ישראל בשנים תש"ט-תשי"ז מדינת סטטוס קוו , כפי שטענו רוב דובריה , או שמא , כפי שאויביה חזרו וטענו נגדה , לא היו הכרזות אלו אלא מסך עשן של צדקנות , אשר בא להסתיר שאיפות התפשטות מוצנעות , שפרצו בכל הזדמנות ? האומנם קיבלה ישראל את גזר דינה של מלחמת תש " ח באמת ובתמים , או שמא נהגה כהמלצתו של מוריס ברס לצרפתים לאחר מפלתם בשנת , 1870 "תמיד לחשוב על זה , לעולם לא לדבר על כך . " האומנם הצפינו הישראלים עמוק בלבם את המאוויים , שהקיצוניים שבהם ביטאו בפה מלא ? תש"ח - התגבשותו של הסטטוס קוו החדש מן המפורסמות היא , שהתחמקותם של בן גוריון ואחרים במנהלת העם הזמנית , בבואם לנסח את מגילת העצמאות , משאלת גבולותיה המיועדים של המדינה שעמדו לייסד , לא היתה מקרית . הם לא רצו לקבוע בעיצומה של המלחמה את גבולות המדינה הציונית וביקשו להשאיר את ההכרעה בשאלה זו למהלך הקרבות ולכושרו של צה"ל לנטות אוהליו הרחק ככל שיהא ניתן מבחינה צבאית ומדינית . "אם יעשו בנו מלחמה ואנחנו נכשיל אותם , " אמר בן גוריון לחבריו " , אנו נתפוס את הגליל ואת הדרך משני עברי הכביש לירושלים , וכל זה יהיה חלק של המדינה אם יספיק לנו הכוח . למה להתחייב " ? בחורף שנת תש"ט היה בכוחו של צה"ל לא רק להביס את הצבא המצרי , אלא גם לכבוש את כל שטחיה של ארץ ישראל המנדטורית ולהרחיק הן את צבאות ירדן ועיראק והן את הצבא הסורי מתחומה . אך משהביעו מדינות ערב את נכונותן לשאת ולתת על שביתת נשק ואולי אף לדון על הסדרי שלום , בחרה ממשלת ישראל לוותר על אותם חלקי הארץ שטרם נפלו בידי צה"ל , ולהביא את המלחמה ההיא לידי גמר . בהתייעצות פנימית שהתקיימה ב 18 בדצמבר , 1948 אמר בן גוריון : "המטרה העיקרית עכשיו - שלום . יש יותר מדי 'שכרון נצחון . ' העליה דורשת הפסקת מלחמה . עתידנו דורש שלום וידידות עם הערבים . " ההכרעה שנפלה בממשלת ישראל עם סיומה של מלחמת העצמאות , לקבל את הסטטוס קוו החדש שנוצר עם שוך הקרבות והגעת כוחות צה"ל לאילת , הציבה גבולות למרחב ההתפשטות הציונית בתחומי ארץ ישראל ההיסטורית , אך לא ביטלה במחי יד את מאווי הנפש הכמוסים , שהציונות על כל פלגיה טיפחה במשך שלושה דורות . ספק אם היה ציוני אשר לא חלם ואף האמין בזמן מן הזמנים , שניתן וצריך להקים את מדינת היהודים על מלוא שטחה של הארץ . כידוע , לבךגוריון עצמו לא עלה הדבר בנקל לשכנע את חבריו למפלגה , ולא כל שכן את שותפיו ממפלגות אחרות , להסכים לעקרון החלוקה . רבים שהסכימו אתו בלית ברירה , ראו את הדבר כהוראת שעה בלבד . הביטוי "בכייה לדורות , " שבו השתמש בן גוריון מאוחר יותר לגבי ביטול המבצע לכיבוש אזור ירושלים והר חברון , מצביע בעליל על כך , שבסתר לבו היה כאב כמוס בגלל הוויתור שלו על כיבושה של ארץ ישראל כולה , וניתן להניח שאף בלבו לחשו אותן גחלים עוממות שלא כבו לחלוטין . ההכרעה בדבר אי כיבושה של ארץ ישראל בשלמותה זכתה למידה רבה של ביקורת נוקבת הן מימין והן משמאל , אך למעט העברת שטחים מצומצמים ב"משולש הקטן" ובוואדי ערה לרשותה של ישראל , אותה דרש בן גוריון בעת המשא ומתן שנוהל עם הירדנים ושנבעה מטעמים טקטיים מקומיים , מרגע שהקרבות תמו , בן גוריון עמד בתוקף על קבלת עקרון מאמר זה הוא תמצית של מאמר מקיף יותר ( כולל הערות ומקורות " , ( סטטוס קוו לפני או אחרי , " שהתפרסם י בקובץ עיונים בתקומת ישראל , ה , ( 1995 ) עמ . 111-65

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help