|
|
Page:11
הקדמה ושמעתי ממורי = ] הבעש"ט ] אמר שאלת הפילוסוף : אם לית אתר פנוי מיני , ' אם את כופר בע"ז א"כ כופר 1 בחלק שהוא ממנו ית ... ' נקודת המוצא לספר זה היא שאלתו הנוקבת של הפילוסוף שנוסחה על ידי הבעש"ט : אם הכול אלוהות ואין פינה פנויה ממנה , משמע שגם העבודה הזרה ( וכמוה אף הרוע , השקר וכר ( ' היא אלוהות . כיצד , אם כן , ניתן לכפור בעבודה זרה ( ובהתאמה — למחות את הרוע ולדחות את השקר ודומיהם ) מבלי לפגוע באל עצמו ? שאלה זו היא למעשה התרעה , רגע לפני שהאנרכיה מקבלת לגיטימציה — כיצד ניתן להצדיק גבולות , איסורים וחיובים בעולם שכולו מציאות אלוהית קדושה ? אך מה שורש ההנחה שהכול אלוהות ? הביטוי "לית אתר פנוי מיניה , " שהבעש"ט שם בפיו של הפילוסוף השואל , הוא ביטוי שגור בשפה החסידית . אבל ביטוי זה היה שגור עוד הרבה לפני החסידות , והוא משקף תמונת עולם בעלת השפעה רבה במסורת הדתית היהודית והלא יהודית . תפיסת האל כאין סוף , כישות בלתי מוגבלת הממלאת את כל ההוויה , הילכה עליי קסם זה זמן רב . פגשתי בה לראשונה בכתביו של הרב קוק , ורק לאחר מכן נחשפתי לשפע מקורותיו בהגות היהודית לאורך דורות רבים . בד בבד מעוררת תפיסת אלוהות זו אי נוחות מסוימת באדם המתפקד בעולם כפי שהוא נראה לעיניו , הווה אומר , עולם של מהויות חומריות מובחנות , עולם של ניגודים וסתירות , ולאו דווקא אורגניזם הרמוני המשקף אחדות חובקת כול . לצד התחושות וההרהורים עלו ובאו שאלות ברורות יותר במישור העיוני . המפגש עם מגוון של טקסטים קבליים וחסידיים , שבהם באה לידי ביטוי תפיסת האלוהות האימננטית , קרי הנוכחת בכל ההוויה , העלה בי תהייה ביחס למסקנות הדתיות העשויות לעלות מתפיסה זו : אם אמנם "לית אתר פנוי מיניה , " האלוהות שורה בכול ואולי הכול שורה באלוהות , האם יש מקום לעשייה הדתית הנורמטיבית ? האם אין 1 בן פורת יוסף ( למברג , ( דף קה ע"ב .
|
|