sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:1

אל הקוראים חוברת זו , רביעית בסידרת יעידך מוקדשת כולה לתקופה בת עשור שנים , מדצמבר 1903 עד קיץ — 1914 תקופת העלייה השנייה . זוהי אחת התקופות הקובעות בתולדות היישוב היהודי שבטרם מדינה , ומקרב העולים לארץ באותם ימים , אנשי 'ארץ ישראל העובדת / יצאו מנהיגי היישוב והמדינה במשך שנים ארוכות . בחטיבת המחקרים וסיכומים נכללו אחד עשר מאמרים , שעניינם פניה הרבות של העלייה השנייה , מנהיגיה ואנשיה : כלכלה וחברה בתקופה האמורה , התגבשות הפעילים שהפכו למנהיגים , שראשיתה בעלייה השנייה — דוד בן גוריון , ברל כצנלסון , יצחק בן צבי וחבריהם ; מורשתה של העלייה הזו ומידת השפעתה עד ימינו אלה ; הדמויות שהטביעו את חותמן על התקופה ובעקבות זאת גם על התקופות הבאות : ד"ר ארתור רופין , י'יח ברנר , א"ד גורדון ו ראשיתה של ההתיישבות השיתופית בעמק הירדן ; ' השומר' — מתי וכיצד החל המיתוס של ארגון זה להכות שורש ושורה של נושאים נוספים — יחסי יהודים ערבים , היקלטותם ומעמדם של יהודי תימן בזמן ההוא , מאבקן של חלוצות ופועלות , ומקומם של 'חובבי ציון' שאיחרו — ובמקום לעלות בעלייה הראשונה , הגיעו רק בשנייה . החטיבה השנייה היא חטיבת התעודות וזכרונות . ממנה נוכל ללמוד על איפיוניהם של העולים הצעירים דאז , כפי שהם באים לידי ביטוי ב'הסכם' יוצא דופן , המתפרסם בחוברת לראשונה , שחתמו חמישה מהם ב ; 1913 נתוודע אל אחד המאבקים הראשונים — והקשים ביותר — שניהלו באי העלייה השנייה עם איכרי פתח תקוה , אנשי העלייה הראשונה ; ונשתף עצמנו בוויכוח מעניין שנערך בשנת , 1929 בין משה ביילינסון , מעורכי 'דבר , ' למשוררת רחל על השאלה : האם היו אנשי העלייה השנייה קורבנותיה של החלוציות ( כהנחת ביילינסון , ( או חלוצים מאושרים בחלקם , על אף הקשיים ( כפי שסברה רחל , בעצמה בת העלייה השנייה ?( החטיבה השלישית היא חטיבת הספרות , התרבות והאמנות , המוקדשת לסופרים שפעלו ויצרו בעלייה השנייה , כמו י '' ח ברנר , ש"י עגנון , א' ראובני ואחרים — על מה ועל מי כתבו , מה עמד ברום עולמם , ועוד . י אי אפשר , כך נדמה , לעסוק בעלייה השנייה מבלי להזכיר את היצירה האמנותית והאומנותית הגדולה של התקופה — בית הספר ' בצלאל' בירושלים ; גם העברית לא יוצאת מקופחת ומאמר מיוחד מוקדש להתפתחותה בעשור השנים האמור,- ולבסוף , על שירי התקופה ובמיוחד על שיר אחד היוצא נגד ה'מקוננים' וה'מתאוננים' של אותם ימים . החטיבה הרביעית — חטיבת חומר העזר — נועדה לסייע בפרטים , בנתונים ובהפנייה אל מקורות . ואחרון חביב — ציור השער . הפעבו זוהי יצירתו של יהושע ברנדשטטר ( ו 89 ו , ( 1975- איש העלייה השנייה שבגיל מבוגר מאוד החל לצייר , והעלה על הבד את חוויות נעוריו . בשער — סג'רה של הימים ההם , מתוך אלבום ציוריו . יכמו לרבים אחרים מבני עלייתי הכל התחיל בסגירה , ' סיפר ברנדשטטר , 'אותה חוות לימוד ... שסימלה הרבה יותר מאשר הכשרה חקלאית : אנשיה האמינו בתיקון העולם ... כשאני מסתכל בציורי המוגמר אני שואל את עצמי : האמנם היו הימים ההם כה צבעוניים ועליזים ? איה הלבטים ? עד שנתברר לי , כי בציור אני מעלה את המשאלות והתפילות דאז , את חלומות בראשית אשר דירבנו אותנו וציינו את דרכנו , בה החזון ממלא את מקום המציאות . ' מרדכי נאור

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help