|
|
Page:ח
הוא לא התקשה כלל לגבות את שתי העמדות המנוגדות במקורות דתיים סמכותיים , מעבר מזה ומעבר מזה . אמנם הוא הרחיק לכת יותר מרוב קודמיו בשני המקרים כאחד ; הוא מיצה עד תום כל אופציה שהמסורת נתנה בידו , מקצה עד קצה , מן ההפך אל ההפך , אולם הכרעותיו הנבדלות מעידות כמאה עדים על עושר המקורות שהיו לפניו ועל מגוון ההשקפות שהתפתחו בשאלה זו במרוצת הדורות . זאת ועור : מהפך רוחני מהיר זה מדגים בפנינו באורח דרמטי עד כמה עמוק היה רישומם של מוראות הזמן ומאורעותיו — מן הציונות ועד השואה — על מעמדה הקונקרטי של ארץ ישראל בתודעתם של חכמי ישראל במאה העשרים . אמת , הזרמים הרעיוניים לא התבטלו והתמידו בקיומם , התנועות הדתיות לא חזרו בהן , והסיעות האידאולוגיות הוסיפו בדרך כלל להתגדר רשמית בעמדות שננקטו כבר בראשית המאה . אך הן האימה הן התחייה העניקו לשאלת ארץ ישראל ממד של דחיפות , של ממשות אקטואלית ; הן דחקו לא רק במנהיגים ובמדינאים אלא גם בהוגים וכמורי הוראה לנקוט עמדות ולהכריע הכרעות חדות בשדה החיים הראליים . סימניה של התפתחות זו ניכרים בעליל בקובץ מאמרים זה . שני הקבצים שקדמו לו , 'ארץ ישראל בהגות היהודית בימי הביניים' ( תשנ"א ) ו'ארץ ישראל בהגות היהודית בעת החדשה' ( תשנ"ח , ( התרכזו כמעט בלעדית בשיטות מחשבה ובהגות ערוכה . מטבע הדברים ומטבע התקופות ארץ הקודש נידונה בהם בהקשר של עיונים תאולוגיים , מושגים פילוסופים וסמלים מיסטיים , לא כל כך בזיקה אל ארציות ראלית . גם קובץ זה נותן את הדעת לתכנים רעיוניים אלה , אך מאחר שברקע המקורות והמחשבות שנבחנו בו עומדים שוב ושוב החורבן היהודי המודרני ושיבת ציון המודרנית וארץ ישראל נעשתה בהם עניין קיומי , מעשי , גורלי נדרשו גם החוקרים הפעם להקדיש תשומת לב יתרה לשדה הקונקרטי , למפגש החי בין עיון למעשה , בין תקווה למימוש . מנקודת הראות התאולוגית , המפעל הציוני ותקומת המדינה העירו רעיונות רדומים והפעילו ציפיות שנכבשו ונדחקו במשך שנים ארוכות . מצד אחד מצוות יישוב הארץ , כיבוש הארץ , מלכות ומקדש , ומצד אחר שבועת הפסיביות העתיקה שהושבעו ישראל , שלא יעלו בחומה ושלא ימרדו באומות ושלא יחוללו הבקעה היסטורית עד ביאת הגואל . גם התפיסות הנבדלות שהתפתחו במרוצת הדורות לגבי קדושת המקום — קדושה מיסטית או נורמטיווית , קדושה גאוגרפית או היסטורית , קדושה מגוננת או תובענית — כולן לבשו לבושים קונקרטיים וכולן השליכו השלכות ישירות על חיי המעשה . מנקודת הראות הערכית , האתית , המציאות ההיסטורית החדשה סיפקה משמעות אקטואלית להלכות קדומות של שמיטת קרקעות ותקנת עניים ולשאלת מעמדם של גרים ונכרים . היא העירה מרבצם מושגים נשכחים של מלחמה ושלום , וגם כאן היא חידדה זאת מקצה אל קצה : החל מגרסאות מתחדשות של 'מלחמת קודש' מקראית וכלה בתפיסות מתחדשות של 'מלחמה אסורה' הלכתית , החל משלום משיחי וכלה
|
|