|
|
Page:12
הטיל מגבלות על הרשות המבצעת . הוא עשה כן לא כדי לרכוש עוצמה לעצמו . הוא עשה כן כדי לשמור על חירויות הפרט . בית המשפט הגבוה לצדק הפך למעוז לזכויות הפרט . כך הוא ראה את עצמו ; כך ראתה אותו החברה הישראלית ; כך ראו אותו רשויות השלטון עצמן . לשם כך נקבעו הלכות ליברליות בענייני שפיטות ומעמד . המטרה שעמדה ביסוד כל אלה היא שמירה על זכויות הפרט כנגד השלטון . לא פעם "הפריעה " הפסיקה ליעילות השלטונית . מטרתה היתה להבטיח חירות . בשנים האחרונות מפרש בית המשפט את חוקי היסוד בדבר זכויות האדם . הוא קבע שהם - כמו גם כל שאר חוקי היסוד - נהנים ממעמד נורמטיבי חוקתי . בכך הוא ביסס את מבנה המשטר ; בכך הוא חיזק את זכויות האדם בישראל . לא הכוח השלטוני מעניק את החירות האישית . החירות האישית קובעת את גבולות הכוח השלטוני . זוהי המהפכה החוקתית העוברת עלינו . הגוף המהפכני הוא הכנסת . אך מהפכה זו לא היתה מתגשמת בלא בית המשפט . בפנינו שותפות פורייה בין מכונן ושופט , בין הרשות המכוננת לבין הרשות השופטת . ישראל 3 ד 0 וקרג ' 1 וק אנו גאים באופיה הדמוקרטי של מדינתנו . אנו מרבים להדגיש כי לנו ולדמוקרטיות מערביות , כגון ארצות הברית , אנגליה וצרפת , ערכים משותפים ותפיסות יסוד משותפות . מי נתן לנו ערכי יסוד אלה ? מי ביסס את זכויות האדם בישראל ? מי ביסס את הדמוקרטיה הישראלית במובנה המהותי ? היו אלה בעיקר בתי המשפט . אנו דמוקרטיה , בין השאר , בזכות הלכותיהם של בתי המשפט , אשר הכירו בהפרדת הרשויות , בעצמאות הרשות השופטת , בשלטון החוק , בצדק , במוסר , במורשת ישראל ובזכויות האדם , כערכי יסוד של מדינת ישראל . כמובן , בלא תשתית חקיקתית מתאימה דבר זה לא היה מתאפשר ; כמובן , בלא נכונות של הציבור הישראלי להפנים ערכים אלה , הלכותיו של בית המשפט היו נשארות ברטוריקה ללא פרקטיקה . אך על בסיס החקיקה מזה ונכונות הציבור מזה , בנו שופטי ישראל לדורותיהם מבנה מפואר של משפט שיפוטי , מהמתקדמים בעולם כולו . אכן , בחמישים לעצמאותנו , אנו מתגאים בצבאנו , במדע שלנו , במיזוג הגלויות , בהישגים החברתיים שלנו . מן הראוי שנתגאה גם בשפיטה שלנו . היא שנתנה לנו את הדמוקרטיה המהותית , היא שביססה את ערכי היסוד של הדמוקרטיה , היא שהכירה מיום תחילת עצמאותנו בחירויות הפרט , ובזכויות האדם כזכויות טבעיות . דומה , שהחזון של היותנו "אור לגויים " מתגשם בתחומי השיפוט יותר מבכל תחום אחר . הלכות רבות שנפסקו אצלנו , הן מהמתקדמות ומהחשובות בעולם כולו . הן פותחו על ידי דורות של שופטי ישראל , על כל ערכאותיהם . אלה הם שופטים מקצועיים וא פוליטיים . אכן , יש לנו שופטים טובים ומסורים , העושים ימים כלילות בעשיית הצדק . רבים מהשופטים עובדים בתנאים פיסיים קשים ביותר . העומס רב . במשך השנים הוא הלך והחריף . חרף כל זאת , רב האמון בשפיטה הישראלית . אמון זה נקנה בעבודה מסורה , בנאמנות לערכי היסוד , במקצועיות . לו 1 ר ' 1 ד צופה אני את המשך התפתחות הפסיקה הישראלית . היא תמשיך לפתח ערכי יסוד ; היא תשמור על שלטון החוק ; היא תייצב את הפרדת הרשויות ; היא תדאג לעצמאות השופט והשפיטה ; היא תגשים צדק ומוסר בגדרי המשפט ; היא תיתן ביטוי למורשת ישראל ולערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ; היא תשמור מכל משמר את זכויות הפרט . כדי שתצליח במשימתה זו זקוקה היא לאמון הציבור . אנו שופטיה של המדינה
|
ישראל. הנהלת בתי המשפט
|