sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

" הם נתנו למדינת ישראל כל שהיה להם"פרופ' אהרן ברק 1 קקדכ 7 ר 7 חמישים שנות המדינה הן גם חמישים שנות שיפוט במדינה . כשם שאנו שואלים את עצמנו מה השגנו כמדינה במשך חמישים שנות קיומנו , כן אנו שואלים את עצמנו מה השגנו כרשות שופטת במשך חמישים שנות פעולתנו . התשובה היא מרשימה . במשך חמישים השנים הללו הקימו דורות של שופטים , בכל הערכאות , מבנה מפואר של שיפוט ומשפט הלכתי . הם שפטו משפט צדק בין אדם לאדם ובין אדם לשלטון . הם בנו משפט שיפוטי מקיף ומקורי . הם שמרו על עצמאותם האישית . הם זכו באמון הציבור . הם עשו כל זאת בתנאים קשים : בתנאי מלחמה אכזרית ובמצבים של חוסר יציבות כלכלית . הם עשו כן בלא מסורת ממלכתית ובלא תרבות שיפוטית . הם נעזרו במסורת התרבותית של מורשת ישראל , שליוותה אותנו בכל מסענו על פני ההיסטוריה שלנו ; הם נשענו על מסורת המשפט המקובל שהוחדרה לארץ ישראל המנדטורית ; הם שאבו את רעיונותיהם מצורכי הזמן והמקום . הם נתנו למדינת ישראל כל שהיה להם . הם קיבלו ממנה סיפוק והכרה . uiD'iy n J 1 / nj 1 £ > s ? n השנים הראשונות היו שנות מעבר וייצוב . בתי המשפט היו צריכים לקבוע את היחס בין המשפט המנדטורי למשפט המדינה . הם היו צריכים לייצב את שיטת המשפט , שזה עתה ראתה אור עולם . הם הועמדו בפני מציאות בטחונית קשה : מלחמת השחרור , תקופת הפדאיון ומלחמת סיני . הביטחון הלאומי עמד אז בראש השיקולים . והנה דווקא בתקופה זו , הניחו השופטים המייסדים את הבסיס לחירויות הפרט . חופש העיסוק , חופש הדת וחופש הביטוי הוכרו כזכויות יסוד של האדם . חקיקה שהגבילה זכויות אלה פורשה בצמצום . היה זה בשלהי 948 ו . מלחמת השחרור היתה בעיצומה . חג ' אחמד אבו לבן , ערבי תושב יפו , נעצר במעצר מינהלי . היה פגם פורמלי במעצרו . ידידו של העצור , אחמד אל כרבוטלי , עתר בשמו . בית המשפט העליון ציווה על שחרורו של אבו לבן . השופט אולשן כתב : "השלטונות כפופים לחוק כמו כל האזרחים במדינה , ושלטון החוק הוא אחד היסודות האיתנים של המדינה . יהיה בזה נזק חמור לציבור ולמדינה גם יחד אם השלטונות ישתמשו בכוח הניתן מטעם המחוקק , אף באופן זמני מתוך התעלמות גמורה מהסייגים המוצבים על ידי המחוקק על דרך השימוש בכוח זה " . ( בג " ץ 5 / 48 אל כרבוטלי נ ' שר הביטחון , פ"ד ב 5 , 5 ו . ( באותו זמן עצמו , שלל שר המשטרה מסלומון בז'רנו את עיסוקו . הוא מנע ממנו מלשמש ככותב בקשות במשרד התחבורה . פעולת השר נפסלה . השופט ש"ז חשין הכריז כי : "כלל גדול הוא , כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח יד , אשר יבחר לעצמו " . ( בג " ץ / 49 ו בז ' רנו נ ' שר המשטרה , פ"ד ב , 80 . ( 82 ישראל שייב ( הידוע כאלדד ) ביקש , לאחר קום המדינה ופירוקה של לח " י , להתקבל כמורה במערכת החינוך הממלכתי . בספטמבר 950 ו נדחתה בקשתו על ידי משרד החינוך . הטעם לכך היה נעוץ בהתנגדות משרד הביטחון להעסקתו . שר הביטחון דוד בן גוריון כתב לשייב כי טעם התנגדותו הוא מפני ששייב מטיף

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור

ישראל. הנהלת בתי המשפט


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help