sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:22

נאלצו ראשי הכנסייה הקופטית המקומית להעלות מס כבד לשליט מצרים אחמד אבן טולון . ( 884-835 ) במאמץ לגייס את סכום הכסף הגבוה מכרו ראשי הפטריארכייה הקופטית את אתר הכנסייה ונחלת אדמה בסמוך לו לקהילה היהודית . לאחר רכישת המבנה עשו בו הרוכשים , היהודים הירושלמים , שינויים כך שיתאים לייעודו החדש — בית כנסת . על פי הגרסה השנייה , הפחות נפוצה . הוקם המבנה מלכתחילה כבית כנסת , וזאת מאות שנים לפני הכיבוש הערבי של מצרים . בעלי דעה זו מתקשים להעריך , מתי הוקם בית הכנסת ; יש בהם המשערים , שהמבנה המקורי הוקם בשנת 25 לספירה . בראש המחזיקים בטיעון זה שלמה דב גויטיין , מרק כהן ושמואל תמרי . לטענתם , הכנסייה היוונית האורתודוקסית אשר הפטריארכייה הקופטית מכרה ליהודים בשנת 882 הוסבה לבית הכנסת של היהודים הבבליים , אשר זה מקרוב הגיעו לפסטאט ונזקקו לבית כנסת . מתכונתו של בית הכנסת בתבנית טיפוסית של בסיליקה מוסברת בנימוק , שכך נהגו לבנות בתי תפילה באותם ימים . במהלך למעלה מ 00 וו שנות קיומו פשט ולבש בית הכנסת עזרא צורות מספר פעמים . הקשיים בהתחקות אחר מקורות המבנה הארכיטקטוני של בית הכנסת עזרא נובעים מפגיעות שמהן סבל המבנה במאות _ה וו וה 2 ו וכן מהעזובה ומאחזקתו הלקויה עד לשיפוצו המקיף בסוף המאה ה . 19 בשנת 1012 ציווה החיליף הפאטמי אל חאכם באמר אללה ( נפטר בשנת ( 1021 להרוס את בתי התפילה הנוצריים והיהודיים בפסטאט . בית הכנסת עזרא נהרס עד ליסודותיו , ובמשך שנות דור נותר בהריסותיו . בשנת 1039 / 40 הושלם שיקומו של בית הכנסת . הסיבות למתן האישורים לשיקום המבנה ( מאת השליט הפאטמי החדש , בנו של אל חאכם ) אינן ידועות לנו . העדויות שבידינו אינן מספיקות כדי לקבוע , האם באותו שלב נבנה בית הכנסת מחדש במתכונתו הארכיטקטונית הקודמת , או שמא משלב זה קיבל בית הכנסה מראה חדש ברוח הזמן . השחזור הרעיוני שלהלן , מעשה ידי קאסוטו על פי עדויות מתקופות שונות , עשוי להצביע על מראהו האפשרי של בית הכנסת עזרא לאחר בניינו מחדש באותו שלב . בסוף שנת 1168 הורה מפקד הצבא הפאטמי על שרפתה של פסטאט במאמץ לבלום כוח צבא צלבני שהלך והתקדם לעבר הבירה קהיר . מקום מושבם של היהודים , ובכלל זאת בית הכנסת עזרא , כמעט לא נפגע . עם זאת , מכאן ואיל ך הל ך וירד מעמדה של פסטאט . העיר התרוקנה בהדרגה מיושביה . הללו העדיפו לעבור לבירה הסמוכה קהיר , אשר הבטיחה שפע של הזדמנויות , וזאת לצד התבססותה כמרכז השלטוני , הכלכלי , התרבותי והדתי במצרים . התושבים שעקרו מפסטאט לקחו עמם כל רכוש בעל ערך . חל ק מבנייני העיר פורקו ושימשו כחומר גלם לבניית מבנים בשכונותיה החדשות של קהיר . בשנת 1265 כילתה אש חל ק ניכר מפסטאט , ודחקה גם בחסרי האמצעים לנטוש את העיר ולעבור לקהיר . ראוי לציין , כי במהלך המאות ה 4 ו וה 15 הפכו מצרים בכלל וקהיר בפרט מוקד משיכה למהגרים מרוב ארצות הים התיכון , ואף מעבר להן . על כך כתב אבן ח'לדון : רבים מעניי המגרב מבקשים לעקור למצרים . כרי להיפטר מנטל הדלות , מפני שהם שומעים כי הרווחה במצרים מרובה מבבל שאר הארצות . בני ההמון מאמינים שמצב זה

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help