|
|
Page:21
rr 7 _jx בפי תושבי העיר תספר כי במקום הזה התפלל משה רבינו עליו השלום ועל מקום זה כתוב בתורה ויצא משה את העיר ויפרוש כפיו אל הי , וקבלה בידם כי במקום הזה היתה תפילתו . לפי מסורת אחרת , במקום זה הקים הנביא ירמיהו , בהגיעו מצרימה לאחר רצח גדליהו . מזבח לאלוהי ישראל . המסורת הנפוצה ביותר היא זו הטוענת , שבבית הכנסת מצוי היה ספר תורה אשר עזרא הסופר כתבו . לפי עדויות שהועברו בעל פה נשמר ספר תורה זה בארון עץ קטן בגומחה שבחדרון הממוקם משמאל לארון הקודש . עזרא , כוהן וסופר , עמד בראש קבוצת יהודים אשר שבו מגלות בבל במאה החמישית לפה"ס . לפי חז"ל מילא עזרא תפקיד מרכזי בשיקום בית המקדש ובייסוד הכנסת הגדולה . בתארו את ביקורו במקום בסוף המאה ה 5 ו כתב עובדיה בן אברהם מברטנורא : ( 1516-1450 ) במצרים העתיקה יש בית כנסת יפה מאוד על גבי עמודים גדולים ונאים . גם הוא מיוחד לאליהו הנביא זיל , כי אומרים שנתגלה בו אליהו לחסידים . בקרן דרומית מזרחית שבו , ושם מדליקין נר תמיד . בקרן צפונית מזרחית יש מקום מיוחד גבוה , למעלה , ששם היה מונח הספר תורה של עזרא הסופר . גם ההיסטוריון המצרי אחמד בן עלי אל מקריזי 0442- 1364 ) ציין בכתביו . כי יבבית כנסת זה יש עותק של התורה שנכתב בכתב ידו של עזרא הנביא . ' עדות דומה ומאוחרת יותר ניתן למצוא בספר מסעותיו של הרב חיים יוסף דוד אזולאי . ( 1806-1727 ) בשנת 1753 ביקר הרב אזולאי במצרים . על ביקורו בפסטאט הוא כתב : ... ' ושם בית כנסת ויש בו כ"ו עמודי שיש ואומרים שבנאו ירמיהו הנביא . ושם תיבה שהתפלל עליה ירמיהו והיום היא חרבה . ויש בו ספר תורה קדוש ונורא ואומרים שהוא ספר שכתב עזרא / דעה שונה הביע באחרונה אדריכל וחוקר בתי הכנסת דוד קאסוטו . לדברי קאסוטו : אותו הספר שסמך עליו הרמב ם הוא זה שאנו קוראים לו היום כתר ארם צובא . הנמצא באוניברסיטה העברית [ ... _] זהו אותו כתר שהוגה בידי אהרן בן אשר ושעליו סמך _הרמב"ם בקביעת המסורה כאשר ישב בפסטאט , וכנראה שעל שום כך נקרא בית הכנסת בית הכנסת עזרא . לאחר מכן השתבש שמו והפך לבית כנסת בן עזרא . לפי הערכה זו הוצא כתר ארם צובא ממצרים בשנות העשרים של המאה ה . 15 במאה השנים האחרונות עלתה עוד יוקרתו של בית הכנסת עם חשיפתה של הגניזה המפורסמת באחד מחדרי בית הכנסת . דיון מפורט בגניזה יוצג בהמשך פרק זה . מקורותיו של בית הכנסת עזרא שנויים במחלוקת בקרב חוקרים . ניתן להצביע על שתי גרסאות מרכזיות בסוגיה זו . הגרסה הנפוצה יותר היא זו המובאת אצל אלפרד בטלר , מאיר בן דב ורבים אחרים , ולפיה המבנה נבנה במאה השישית ושימש במקורו ככנסייה , ומכאן מתכונתו בסגנון כה אופייני של בסיליקה . לפי אותה גרסה , בשנת 882
|
|
|