|
|
Page:19
בעיר המוסלמית של ימי הביניים היוותה דת הקהילה את המסגרת החברתית המרכזית לצד המסגרת הבסיסית של התא המשפחתי המורחב . דבר זה התבטא בתכנון מבני בתי הכנסת כמבנים שנועדו לספק שירותים דתיים וציבוריים כאחד . מאז כינונה של פסטאט ועד למאה ה 11 התרכזו חייהם של מרבית בני הקהילה היהודית במקום סביב בית הכנסת ובית הדין הרבני , אשר שכן בסמוך לו . בית הכנסת שימש הן כמקום הבלעדי לקיום הפולחן הדתי והן כאמצעי המרכזי למתן שירותי חינוך , שיפוט ותרבות . במקרים רבים שימשו מרכזי הדת גם לניהול התקשרויות בין הקהילה ופרטיה לבין השלטונות . הסבר מסוים למציאות זו ניתן אולי למצוא בכך , שהשלטון האסלאמי במקום המשיך את הנוהג אשר לפיו נהנו בני העדות הדתיות מאוטונומיה משפטית בתחומים רבים . במסגרת זו ניהלו היהודים ( וכן הנוצרים ) את חייהם הקהילתיים באופן אוטונומי , לרבות נושאים מרכזיים כפסיקה משפטית דתית , שיפוט וחינוך . מנהיגי הקהילה נבחרו מתוכה ובידי בניה , והשלטונות הסתפקו באישור בחירתם ובלגיטימציה לפעולתם . הקהילה היהודית בפסטאט הייתה הטרוגנית הן מבחינת ארצות מוצאם של בניה והן מבחינת הזרמים הדתיים שאליהם הם השתייכו . שתי קבוצות עיקריות הרכיבו את הקהילה : רבניים וקראים . רוב יהודי פסטאט היו רבניים , כלומר נסמכו על פסיקתם ותלמודם של הרבנים , ובראשם רב הקהילה . מיעוטם של יהודי פסטאט השתייכו לקבוצת היהודים הקראים . אשר ראו במקרא לבדו מקור לפסיקת הלכה וכפרו בסמכות התורה שבעל פה , כפי שנתגבשה בספרות התלמודית . כמו כן שללו הקראים את תפקידם של הרבנים ומוסדותיהם כמקור לפרשנות התורה ולפסיקת הלכה . ( דיון רחב יותר בעדת הקראים יובא בהמשך , בפרק הדן בבית הכנסת הקראי אשר בעבאסיה ( . קבוצת היהודים הרבניים עצמה כללה שתי _קבוצות משנה , אשר התגבשו על פי מוצאן : _ארץ ישראליים ( מארץ ישראל ומסוריה ) ובבליים ( מעיראק ;( וכל קבוצה הקימה לעצמה בית כנסת בפסטאט . על כן שימשו בעיר זו בתי כנסת של הירושלמים ( דהיינו הארץ ישראליים , ( של הבבליים ושל הקראים . יהודי פסטאט השתלבו במעט בכל ענף מענפי התעסוקה של בני התקופה . ממחקרי הגניזה עולה , כי במאות ה 11 וה 12 עסקו יהודי המקום _בכ 450 מקצועות שונים , מהם 265 מלאכות , 90 עיסוקים מסחריים ופיננסיים וכמאה מקצועות חופשיים וקהילתיים . מיעוטם השתלבו במנגנוני המנהל המקומי . יהודים רבים עסקו במסחר , ומהם שהיו סוחרים בקנה מידה גדול . תעודות הגניזה יכולות לסייע בידינו לדמיין כיצד נראו מחסניהם של סוחרים אלה . חליפת מכתביו של סוחר יהודי גדול בשם נהראי בן נסים ( נפטר , ( 1096 / 7 שישב בפסטאט , מלמדת , כי סחר במוצרים האלה ו פשתן , משי , שמן זית , סבון שעווה , תבלינים כגון פלפל , קינמון , אינדיגו וזעפרן . מתכות , צמחי בושם , בשמים , תכשיטים , סוכר , עורות , ספרים ועוד . נהראי העניק שירותים בנקאיים ופיננסיים . מפסטאט הוא ניהל התכתבות מסחרית ענפה עם עמיתיו כמעט בכל ערי מצרים , וכן עם סוחרים בערים רבות בצפון אפריקה . במסגרת עסקיו ביקר נהראי בתוניסיה , בסוריה , בלבנון ובירושלים .
|
|