sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:17

היהודים בפסטאט במסגרת זו של עיר שוקקת ומשגשגת הלכו ורבו קהילות הזרים בפסטאט . תנאיה הייחודיים של העיר משכו אליה מהגרים יהודים מערים ומכפרים רבים במצרים . מספרם של יהודי פסטאט עד למאה ה 2 ו אינו ברור ; לרוב הוא הוערך בכמה אלפים . הנוסע היהודי בנימין מטודלה ביקר בפסטאט בשנת , 1168 והעריך , כי במקום חיים כ 7 , 000 יהודים . מחקרים עדכניים יותר , המבוססים בין היתר על הגניזה , מעריכים את מספר היהודים הרבניים ( להבדיל מן הקראים ) _ב . 3 , 300 המפה שלפנינו מצביעה על כך , מצאה ביטוי גם במבני מוסדות הדת ו אלה תוכננו כך שיוכלו להבטיח את ליכודה של הקהילה הדתית . בתי המגורים של מרבית תושבי פסטאט פשוטים היו למראה , וכללו חדר מגורים מרכזי ומספר חדרים קטנים ביותר . בבתי התקופה בלטו בהעדרם חדרי אוכל וחדרי שינה מצד ייעודם . מרבית הבתים היו דלים גם בריהוטם . בתיהם של אמידי העיר תוכננו באופן דומה . אם כי חדריהם היו מרווחים יותר וריהוטם עשיר יחסית . בתי האמידים נבדלו גם במראה החיצוני : חצר ביתו של אדם מאמידי העיר כללה לעתים גינה ומזרקה . בחזית הבית הוקמה חומת אבן , אשר יצרה חיץ בין שטח הבית לבין סמטאותיה הצרות וההומות אדם של העיר . בחומת האבן נקבעו שערי כניסה קשתיים ודלתות עץ . אם שימש מבנה זה גם כבית עסק , כבית מסחר או כמרכז פיננסי , נקבעו בו מספר שערים , חלקם לשימוש דיירי הבית והאחרים לבאי בית העסק . מעל לקומת הכניסה נבנתה על פי רוב גזוזטרה או נקבעו חלונות גדולים , ובעדם ניתן היה לצפות בתנועת ההולכים והשבים . בשנת 969 נכבשה מצרים בידי צבא השושלת הפאטמית , אשר פלש אליה מצפון אפריקה . שליטיה החדשים של מצרים בחרו לבנות בירה חלופית לפסטאט . הבירה החדשה הוקמה כארבעה ק"מ צפונית מזרחית לפסטאט , ונקראה קהיר ( אל קאהרה , כלומר המנצחת . ( עם זאת , לאורך כל תקופת שלטונם של הפאטמים ( 1171-969 ) המשיכה פסטאט לשמש כעיר מרכזית ביותר ובמוקד החשוב של הפעילות הכלכלית והמסחרית במצרים . בראשית ימיה של קהיר שימשה הבירה החדשה בעיקר כמקום מושבם של השליט והמנהל הפאטמי . לימים , ככל שמעמדה של קהיר כבירת מצרים הל ך והתבסס , עבר אליה מרכז הכובד של הפעילות הדתית , הכלכלית , המסחרית והתרבותית,- ובמקביל הל ך ודעך כוכבה של העיר פסטאט . על רקע זה ניתן לציין את דבריו של ההוגה המוסלמי עבד _אל רחמן אבן ח'לדון ( 1406-1332 ) על השגשוג וההילה שנקשרו בימיו לקהיר : 'כיום אין עיר שופעת יישוב יותר מקהיר ; היא אם העולם , היכל האסלאם ומעיין המדע והמלאכות . ' סמוך למבצר בביליון מצוי כיום אתר ארכיאולוגי הפתוח למבקרים , ובו שרידיה של פסטאט , ההולכים ונחשפים בשנים האחרונות . אתר זה נמצא במרחק הליכה מבית הכנסת עזרא .

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help