|
|
Page:15
הזמן והעזובה , עד כי רק במאמץ רב ניתן לעמוד על עברם . פסטאט , כיום שכונת מגורים בלתי מטופחת , הייתה במשך כ 500 שנים העיר הראשית במצרים . במהלך מסע הכיבושים שניהלו צבאות הערבים במאה השביעית — במטרה להרחיב את גבולות שליטתה של הח'ליפות שהקימו ולהפיץ את דתם החדשה , האסלאם — עלה בידו של המצביא עמר אבן אל עאץ לכבוש גם את מצרים . ( 641-639 ) את המחנה המרכזי שלהם קבעו הערבים באתר שכינו פסטאט = ) אוהל ; כנראה על שום המחנה הגדול שלהם , אשר נראה כעיר אוהלים . ( אתר זה הוקם על הגדה המזרחית של הנילוס , מצפון וממזרח למבצר בביליון . במבצר בביליון — קצר אל שמע = ) מבצר הנרות ) בפי הערבים — שכנו מוסדות השלטון הרומיים והביזנטיים במצרים . מן התקופה הביזנטית נשתמרו בתחום המבצר כמה כנסיות חשובות . כגון כנסיית אבו סרגה , כנסיית אל מעלקה וכנסיית מאר גירגיס . כנסיות אלה וכן המוזיאון הקופטי מצויים סמוך לבית הכנסת עזרא , והביקור בהם מומלץ . מראשית הכיבוש הערבי של מצרים הלכה והתבססה פסטאט כעיר המרכזית במצרים . בפסטאט ישבו שליטיה החדשים של הארץ ובה שכנו מחנות הצבא הראשיים . בהדרגה הפכה פסטאט עיר מסחר משגשגת ומרכז פיננסי אזורי חשוב . אחד הביטויים לכך היה תהליך הגירה לפסטאט מהכפרים ומערי השדה במצרים , וגם מארצות שכנות . בשעה שבאירופה הנוצרית הלכו ודעכו בימי הביניים המוקדמים הערים המרכזיות , המסחר נסוג ומעמדם של השליטים המרכזיים נחלש , בפסטאט חלו תהליכים הפוכים . מציאותם של מוסדות השלטון ובסיסי הצבא בפסטאט העניקה תחושת ביטחון ויציבות לאוכלוסייתה ולסוחרים הזרים אשר ניהלו בה את עסקיהם . מיקומה במפת נתיבי הסחר האזוריים הבטיח לה אפשרויות כלכליות רבות . המסגדים , מוסדות לימוד האסלאם , הכנסיות , בתי הכנסת ופועלם של הוגים בני הזמן העניקו לעיר יוקרה כמרכזה המנהלי , הדתי והתרבותי של מצרים . על רקע זה של שגשוג הלכו והתרחבו גבולות העיר פסטאט , עד בי כללו את אזור מבצר בביליון ועוד שטחים רחבים צפונה לו , עד לגבעות _אל מקטם . מבקרים בני התקופה תיארו בכתביהם את פסטאט כעיר הנראית למרחוק כהר של מבנים . בניינים רבים בה התנשאו לגובה של שבע קומות ואף ארבע עשרה קומות . בנייניה הפרטיים והציבוריים של העיר שיקפו מגוון של סגנונות ארכיטקטוניים . דפוסי התכנון והבנייה השכיחים בפסטאט נתנו ביטוי רחב למסורות ולסגנונות אשר רווחו במזרח הפרסי והערבי מכאן ובמערב היווני ההלני מכאן . על רקע זה ניתן היה למצוא בסגנון הבנייה הערבי המקומי עדויות להשפעות יווניות רומיות ופרסיות לרוב . השפעות מגוונות אלה של סגנונות מצאו ביטוי גם במראה הססגוני והבלתי אחיד של העיר . פסטאט חולקה למספר שכונות . בכל השכונות לא הייתה חלוקה ברורה בין אזורי המגורים ומרכזי העסקים ; בתי המגורים היו סמוכים לבתי העסקים , ובמקרים רבים שימשו מבנים לשתי המטרות כאחת . חלק ניכר מבתי תושביה האמידים של פסטאט שכנו סמוך לבתיהם של תושביה חסרי היכולת של העיר . בשותפויות העסקיות חברו לעתים מוסלמים , נוצרים ויהודים . בתי העסקים עצמם לא נחלקו לפי תחומי התמחות .
|
|
|