|
|
Page:9
הקדמה בימים אלה חיים במצרים כמאה יהודים בלבד . אחרוני יהודיה של ארץ הנילוס הם נצר לקהילה בת אלפי שנים . רציפות היישוב היהודי במצרים משתקפת הן בעדויות היסטוריות והן באתרים . אלה גם אלה מלמדים . כי שלושה גורמים היסטוריים עיצבו את התמורות בהתפתחותה של העדה היהודית במצרים : הגורם הראשון הוא קיומה של העדה כמיעוט דתי החי בקרב חברה מוסלמית במשך 1300 שנים . ראשיתה של מציאות זו בכיבושה הערבי של מצרים ( 641-639 ) ובתהליך האסלאמיזציה שבא בעקבותיו . לתהליך הדרגתי זה של אימוץ דת האסלאם היו השלכות מקיפות על אורחות חיי היהודים . על מנהגיהם ועל עיסוקם ; מבחינות רבות היו לכך השלכות גם על מוסדות הקהילה . ובכללם בתי הכנסת , בתי הספר ובתי העלמין . מובן שתהליכים אלה זכו לביטויים שונים במשך מאות השנים . הגורם השני . אשר נתן אותותיו בחברה המצרית ובכלל זה בעדה היהודית . היה המפגש האינטנסיבי עם הציביליזציה המערבית מאז ראשית המאה ה 9 ו . במהלכה של מאה זו הלכה וגברה מעורבותן של כמה ממדינות אירופה במזרח התיכון בכלל ובמצרים בפרט . האתגרים המרובים שהציב המערב החלו נותנים אותותיהם באוכלוסייתה השמרנית של מצרים , ולא פסחו על תושביה היהודים . שינויים חברתיים . כלכליים ותרבותיים החלו ניכרים הן באורח חייהם של בני מעמדות שונים והן בדפוסי התארגנותם של היהודים כקהילה דתית . תהליכי המודרניזציה הואצו בתחילת המאה העשרים . עריה של מצרים הפכו קוסמופוליטיות יותר ומשכו אליהן מהגרים רבים , לרבות יהודים . ארבעת העשורים הראשונים של המאה הנוכחית היו תור הזהב של יהודי מצרים בעת החדשה . בתקופה זו הל ך וגדל מספרם של היהודים שחיו במצרים . במקביל התחזק מעמדם של מוסדות הקהילה , וגברה מעורבותם של בני הדת היהודית בחייה של המדינה המצרית . בשנים אלה דמתה יהדות מצרים למארג _רב גוני של יהודים בני תרבויות שונות : ספרדים ואשכנזים ; דתיים . מסורתיים וחילוניים,- דוברי ערבית , הרואים עצמם כחל ק מתרבות המזרח , לעומת אלה ששפת דיבורם הראשונה צרפתית , איטלקית . אנגלית או אפילו יידיש , והם רואים עצמם בני תרבות המערב . בתקופה זו בלטה מאוד פעילותם של יהודים בפיתוח התשתית , המשק והכלכלה של מצרים . ביטוי לכך ניתן למצוא בחיבורו המאל ף של סמיר ו אפת שקבע כי : 'בתמורה לאירוח [ במצרים ] עשו היהודים עבור מצרים יותר מכל קבוצה אחרת מקרב קהילות הזרים ; שכן הם היו אחראים למספר גדול [ ... ] ממוסדותיה של y _1 j < _, _y [ בתחומי ] התעשייה , הפיננסים והמסחרי . הגורם השלישי היה עלייתה של התנועה הציונית , הקמת מדינת ישראל והתפתחות הסכסוך _הערבי ישראלי . מלחמת העולם הראשונה והתמורות שנתחוללו בעקבותיה / גוררו תנועות לאומיות באזורים רבים בעולם . התפרקותה הסופית של האימפריה העותימאנית האיצה את תביעותיהן של תנועות לאומיות ערביות לעצמאות מדינית . במקביל הלכה והתגבשה התנועה הציונית בתנועתו הלאומית של העם היהודי .
|
|
|