|
|
Page:6
היום ואדי נעמן , — ד"ע . [ בשעה תשע וחמישים ושמונה דקות הגענו לכפר בית זקאריא . כמעט כולו נטוש והוא גיבוב של בתים קטנים , בנויים בנייה גרועה ורובם מטים לנפול . רק באחדים מהם יושבים עוד כעשרה פלחים , ומצאתים עוסקים בדישה דגנים בגרנות עתיקות . [ וכאן תיאור השרידים העתיקים , הדומה מאוד לתיאורו של רובינסון כנ"ל — ד"ע . [ ראש הגבעה , ממעל לכפר , חולש על מרחבי שדות פלשת , ומעבר להם רואים את הים התיכון . ( ויקטור גרן , תיאור א - ^ ישראל , יהודה , , 3 ירושלים תשמ"ג , עמ' ( 215-214 בהמשך הסיור הגיע גרן לשלוחה המשתפלת צפונה מהגבעה הצהובה ( שבמרכז הגוש , ( לכיוון הכפר נח'לין ונע בשביל המוליך לעין אבו כליב ' ) כליבה' — בלשונו , ( שאותו הוא מתאר כ'שביל צר עטור קטלבים , אלות מסטיק , אלונים מצויים ואורנים קטנים' ( שם , עמ' . ( 217 את השתמרותם של עצי הבר דווקא בסביבה זו , שלימים נעשתה מרכזו של גוש עציון ( מקום בית הספר האזורי , המועצה האזורית ומרכז התרבות והספורט , ( אפשר להבין בגלל היותה מרוחקת יחסית מכל יישוב וכן מהדרך הראשית חברון-ירושלים . לתיאורו של גרן , מעניין להשוות תיאור מלבב נוסף של חורש טבעי בלבו של הגוש , שנכתב כעבור יותר משבעים שנה , במחצית השנייה של שנות השלושים של המאה שלנו , כאשר בגוש כבר נעשו נסיונות ההתיישבות הראשונים ( הימים — ימי שלהי הניסיון של חברת 'אל ההר' להיאחז במקום . ( וכך כותבים פנחס כהן ודוד בנבנישתי , מראשוני המורים pxrrn ^ TV ביישוב העברי המתחדש : מבית זכריה הולכים דרומה בין כרמי זית . ואחרי 15 דקות מגיעים לאלון גדול וענף הידוע בשם בלוט א ג'רזי . סביבו חורשה גדולה של אלונים חרובים וקטלבים . מניחים את הדרך דרומה לבית שער [ המנזר הרוסי — ד"ע ] ולבית אומר והולכים מערבה בין חורשות גדולות של אלונים , אלות , חרובים ולבנה . )--- פ' כהן , ד' בנבנישתי , מורה דרך כארץ-יעראל , ירושלים התרצ '' ח , עמ ' ( 332 ' הר הקדר' או 'ההר הקדוש ? ' כאן המקום להתעכב מעט על מרכיבי הצומח הטבעי שכיסה את הסביבה , שכן גם בתחום זה , כפי שניווכח , חלו תמורות . רק נוסעים ספורים מפרטים ביומניהם את שמות הצמחים שפגשו בדרכם . הללו הם עם של ברובם עצים הנמנים חברת הצומח החורש הים תיכוני הגבוה בא : ^ האלון המצוי והאלה , rvVxitt ^ -pxn שבשמם מכנים הבוטנאים את חברת הצומח הזו , ועמהם — הער האציל ( הדפנה ) והלבנה הרפואי . כן נזכרים החרוב ואלת המסטיק ( ראה לעיל בדברי טריסטראם ובדברי גרן , ( השייכים מבחינה בוטאנית לטיפוס אחר של חורש ים תיכוני , הנפוץ בגבעות השפלה ובחוף הים . החרוב נפק למדי גם בהר הגבוה אף בימינו , ולעומת זה , אלת המסטיק אינה מצויה כלל כיום בבמת הר חברון , וכנראה הושמדה לחלוטין במהלך עשרות השנים שחלפו מאז תוארה בידי הנוסעים . הדבר נכון
|
|