|
|
Page:7
הקדמה מעמדה הייחודי של משנת הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ( להלן : הרי"ד ) במחשבה היהודית בכלל ובמחשבת המאה העשרים בפרט נגזר מגורמים אחדים : ( א ) מתודה וסגנון . הרי"ד השתמש בחלק מכתביו בשיטות דיון שאינן רווחות בהגות היהודית האורתודוקסית . 'וביקשתם משם' הוא דיון פנומנולוגי מובהק בדת היהודית . 'איש האמונה הבודד' נתחבר בכתיבה אוטוביוגרפית קיומית . 'איש ההלכה' מוקדש רובו ככולו לאידאליזם ההכרתי שפיתחו הלמדנים , וסוגיה זו , כקודמתה , נסקרת באמצעות תיאור של דמות ( כתיבה טיפולוגית . ( שלושת סוגי הכתיבה הנזכרים משקפים כיוון מיוחד וחדשני במחשבה היהודית המודרנית . ( ב ) הלכה . דיוניו של הרי"ד במגוון השיטות שנקט מכוננים את ייחודה של הדת היהודית על ההלכה . גם כאשר נסחף הרי"ד לתיאור נרחב של החוויה הדתית כמושתתת על יסודות רגשיים , נפשיים וקיומיים , הוא הדגיש תמיד כי תיאור זה נובע מההלכה או מותאם אליה . יצירתו המחשבתית של הרי"ד ניתנת להגדרה כ'פילוסופיה אורתודוקסית של ההלכה ; ' ייתכן שהגותו של הרי"ד היא הרבה למעלה מזה , אולם ברור שהיא מיוסדת על הגדרה כזו . ( ג ) דחיית המטאפיזיקה . המשותף לחיבוריו השונים של הרי"ד הוא הנטייה מדרכה המסורתית של מחשבת ישראל , שהתעניינה בעולמות עליונים ובישויות רוחניות והפיקה היגדים שונים עליהם ועל יחסם להיסטוריה . הרי"ד היה שווה נפש לחקר הספרות הרוחניות כשלעצמן . את האנרגיות הרעיוניות הפנה לתחומים שונים לחלוטין . בנקודה זו יש הבחנה בין תקופות שונות של כתיבת הרב , כפי שנראה להלן . ( ד ) דיאלקטיקה . אפיון בולט של כתיבתו הפנומנולוגית והאקזיסטנצי אליסטית כאחת של הרי"ד הוא ההתנודדות בין הקטבים השונים . הרי"ד התבסס
|
|
|