|
|
Page:10
של ההלכה מחייב פרשנות מלאה ומחודשת למאמר 'איש ההלכה , ' ופרשנות כזו בכוונתי להציע בחיבור זה . ב . אזוטריזם . 'איש ההלכה' הוא אפולוגטי באופיו , ומטרתו להציג את דמות ראש הישיבה משושלת בריסק לקורא המודרני . קווי האישיות של איש ההלכה ה'טהור' רחוקים מקורא כזה , והניגודים והסתירות שבחיבור נועדו להקל עליו את הבנתם ולקרב את שושלת למדני בריסק לעולמו . הסגנון הספרותי של 'איש ההלכה' הוא אפוא מהותי להבנתו . הציר המרכזי שעליו סובבים הניגודים והסתירות הוא , לפי ההסבר שאני מציע , ניסיונו של הרי"ד להציג את איש ההלכה כבעל זיקה או אף אפיונים של איש הדת ; ולאמתו של דבר איש ההלכה הבשל רחוק מרחק תהומי מאיש הדת . הממד הדתי-החווייתי ניצוק ב'כפייה' לדמותו של איש ההלכה , וכך טיפוס זה מתקרב לעולמו של הקורא המודרני ; רק עיון מדוקדק בסגנון החיבור מגלה , שהחוויה היחידה הנוגעת לאיש ההלכה היא חוויית הלימוד והיצירה . הזיקה ( השלילית ) היחידה בין שני הטיפוסים איננה בתחום ההכרתי , אלא במישור האישיות : איש ההלכה , ככל אדם דתי אחר , ניחן בתחילת דרכו בקווי אופי של איש דת , אך בהתעצבו כאיש הלכה הוא משתחרר מהם כליל . אין אני פוסל אפשרויות אחרות להסברת הסגנון הספרותי ; נהפוך הוא , אני אף מציע אפשרויות כאלה . אולם אני מראה שהקריאה האזוטרית היא עקיבה , ומספקת הסבר לכיד למבנה החיבור . במקביל בכוונתי לאמץ ולפתח שתי הנחות יסוד אחרות שכבר הועלו במחקר בהרחבה , ושאותן כבר הבלעתי בשני הסעיפים הקודמים : א . כאמור , 'איש ההלכה' נועד להציג את רבותיו של הרי"ד ואת שושלתם הלמדנית , והרי"ד עצמו איננו מזדהה לחלוטין עם השקפות החיבור . בקצרה : שושלת בריסק משקפת שורה של אנשי הלכה טהורים , שדחו סינתזה עם דתיות מסוג אחר ; לעומת זאת הרי"ד עצמו הכיר בקיומה של סינתזה כזו , כפי שפירט בחיבוריו 'וביקשתם משם' ו'התודעה ההלכתית . ' ב . הכרת איש ההלכה מתוארת על פי האידאליזם האפיסטמולוגי של הרמן כהן . יש להוסיף , שגם הרצון של איש ההלכה מתעצב על פי התפיסה האידאליסטית של המוסר והאסתטיקה שבמשנת כהן . כלומר , הכלי הפילוסופי שנמצא יעיל בעיני הרי"ד לתיאור איש
|
|
|