|
|
Page:ה
הקדמה עיקר עניינו של חיבור זה הוא הבנת מעשה העריכה בספר שופטים , אך נראה כי העיון בו עשוי גם להאיר את סוגיית העריכה בספרים אחרים של המקרא . יסודו של החיבור הוא בעבודת דוקטור שכתבתי בין השנים 1984-1978 בהדרכתו של פרופ' מאיר שטרנברג , והחידוש הקיים בגירסה חדשה זו הוא בהעברת נקודת הכובד לסוגיית העריכה . בחיבור הקודם השתדלתי להאיר את החשיבות של בחינת כתובים מן המקרא הן על פי אמות מידה שבאמצעותן נבחן טקסט מכל סוג שהוא , והן כטקסט בעל תולדות מסירה מיוחדים . לפיכך הדגשתי את חשיבות השימוש בכלים , שפיתח מדע הספרות ובחינת תרומתם להבנת הטקסט המקראי והצגתו כטקסט , שעונה על קריטריונים ריטוריים ואםטתיים . אמנם , כבר בשלב הראשון היתה אחת מנקודות המוצא לדיון תפישת הטקסט המקראי כטקסט ששב ונערך לאורך הדורות , אולם הפעם הפכה זוית התכוננות זו לעיקר . הדגש הושם איפוא על הבנת דרכי העריכה ומגמותיה , כפי שהן באות לכלל ביטוי בספרים שונים במקרא ובפרט בספר שופטים . לשם כך הצגתי בפרק הראשון את דרכי העריכה שנתגלו לי מעיון בחלקים שונים של הספרות המקראית . בפרק השני הצעתי מגמות עריכה לספר . הצעה זו היא בחינת היפותיזה , שאותה העמדתי במבחן החומרים המרכיבים את הספר . חטיבת הפרקים שמן השלישי ועד השישי בוחנת חלקים שונים בספר , על פי סדר הופעתם , למן הפתיחה ועד הסיום , לאור מגמות העריכה המוצעות , וכן את מידת התאמתם ותרומתם למגמות אלו . הפרק השביעי מוקדש לסוגיה הספציפית , שדנה בשאלה מי היו אחראים לשלב המכריע של עריכת הספר ומתי הם פעלו . סוגיה זו נבחנת לאורה של השאלה העקרונית והיא , אימתי התגבשה בישראל ההכרה , כי את אירועי העבר יש לתעד במסגרת של היסטוריוגראפיה שיטתית , וכי את לקחם יש למסור לדורות הבאים . כאמור , הונחיתי בחיבור הראשון על ידי פרופ ' מאיר שטרנברג . הוצאתו לאור של ספר זה היא הזדמנות נוספת להודות לו על מאמציו הבלתי נלאים בהוראה , בהדרכה ובייעוץ , על יכולתו לשמש אוזן קשבת ועל היותו גם חבר ורע . למורי וחברי בחוגים למקרא באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב השבח והתודה על עמלם ותמיכתם לאורך כל הדרך . תודה מיוחדת
|
אוניברסיטת תל אביב. בית הספר למדעי היהדות
|