|
|
Page:66
בדלילות ורבו בה השטחים הריקים ( שחלקם , לפחות , עובדו כגנים חקלאיים . ( מפת מידבא מציגה שלושה רחובות עמודים בעיר במאה השישית ( אך יסודם , קרוב לוודאי בתקופה הרומית : ( שני רחובות הקארדו ורחוב הרוחב המזרחי . אבל ייתכן שנמצאו בעיר קטעים נוספים של רחובות עמודים , שלא תוארו בגלל המגבלות שעמדו בפני אמן הפסיפס . בעיר נתגלו עמודים או בסיסי עמודים באיזור רחוב בית הבד והשווקים , באכסניה הרוסית , ברובע היהודי , וכן נתגלו עמודים של הקארדו המשני סמוך לשער האשפות . הקטעים היחידים שבהם נחשף רחוב העמודים למלוא רוחבו הם הקטעים הביזאנטיים שברובע היהודי . הרוחב באיזור זה עולה על 22 מ 11 , ' מ' במרכזו , וסטוים ברוחב של 5 . 5 מ' מכל צד שנסמכים על טורי עמודים . לצידי הרחובות היו במקרים רבים חנויות , אך הרחובות לא היו סתם עורק תחבורה ומסחר ; הם שימשו גם כמין טיילת , מקום תהלוכות צבאיות ודתיות ומרכז התקהלות של הציבור . מאמץ רב הוקדש להקנות לעיר הרומית חזות נאה . משום כך פיארוה בחזיתות מהודרות של מבנים , בפסלים ובמונומנטים . שערי נצחון ועמודי זכרון שולבו ברחובות ובכיכרות , באופן ששימשו מעין תחנות ונקודות ציון בנוף העיר . נקודות ההצטלבות של הרחובות הראשיים צוינו על פי רוב במונומנט המכונה ' טטראפילוך , שהיה בנוי ארבעה מגדלים , או ארבעה אומנות נושאות קשת שהרחובות עוברים ביניהן . סביר להניח שגם בירושלים היה בנמצא טטראפילון אם גם לפי שעה אין לכך שום ראיות ארכאולוגיות , שכן טטראפילונים היו מצויים בערים רומיות אחרות . עיצוב סביבתו של שער נאפוליס , הוא שער שכם העתיק , מדגים היטב את דרך העשייה של בנאי העיר . כאמור , מגיע הקארדו מכסימום אל השער המונומנטאלי בזווית חדה — דבר שנראה כפגם בעיני בני התקופה . כדי לתקן פגם זה באופן אופטי , נבנתה מפנים לשער רחבה מעוגלת ובמרכזה הוצב עמוד גבוה ( כך התאור במפת מידבא ואישוש לכך הוא גם השם הערבי של שער שכם — 'באב אל עמוד , ' שער העמוד . ( עמוד זה טרם נתגלה , אך יש לשחזרו , ללא ספק , כמונומנט זכרון ( בדומה לעמוד טריאנוס , או עמוד מרקוס אורליוס ברומא , אם כי פחות מפואר . ( תיכנון זה הביא לכך שהכיכר והעמוד שבמרכזה , הם ולא השער הניבט באלכסון , נראו הישר מול פניו של מי שעלה צפונה דרך הקארדו . בעבר האחר של הכיכר , במוצא רחוב הקארדו המשני עמדה , על פי מפת מידבא , קשת מעוטרת . אדם שנכנס כשער אל תוך העיר , ראה תחילה את העמוד , ומעבר לו את חזית הקשת האמורה , ורק בהגיעו אל לב הכיכר , הבחין במוצאו של הרחוב הראשי אל הכיכר ובטורי העמודים הנשקפים למרחק . מבין המונומנטים הארכיטקטוניים אשר עיטרו את העיר מוכרים לנו היום רק שרידים של שלוש קשתות טריומפאליות — לכולן פתח מרכזי גדול , ושני פתחים צדיים קטנים : האחת , היא קשת , Ecce Homo סמוך למנזר האחיות ציון ; השניה , היא קשת הכניסה לפורום העירונץ (? שבאכסניה הרוסית , סמוך לכנסיית הקבר , והשלישית — השער הצפוני של העיר , כיום מתחת לשער שכם .
|
|