|
|
Page:51
בדרכי הנגב , שבהן התנהלה התחבורה בשיירות ללא עגלות משא השאירו קרוב לוודאי את המדרגות חשופות , אך בצפון , שם שימשו קרוב לוודאי גם לתעבורה של עגלות , יש להניח שמלאו את המרווחים שבין המדרגות בעפר וכאבנים . אמנם כך לא הוקהתה תלילות המדרונות , אבל במקום פני סלע חלקלקים נתקבל שטח נוח יחסית להליכה ללא הכנת החלקה . מידת ההשקעה הניכרת בכל דרך ודרך אינה אחידה , בקטעים מסוימים אנו מוצאים עבודה מרשימה של הכנת תשתית , פילוס וכיסוי עליון , באחרים — ההכנה היא פחותה ומורגשת אך בקושי . מדי פעם עלה הצורך לשוב ולחדש קטעים שניזוקו , ולא תמיד היתה מידה נאותה של יכולת ורצון מטעם הגופים הצבאיים והאזרחיים להתמסר לעבודת הסלילה והאחזקה . כאזורים של חולות או אדמה כבדה ובוצית , מבחינים אנו היום רק בקושי בתוואי מהלכן של הדרכים ו בכל זאת נחקרו קטעים אחדים המעידים על שיטת הסלילה כאזורים אלה בריבוד של שכבות אדמה , גיר כתוש , חצצים ואבני ריצוף . לאורך הדרכים נתגלו במקומות לא מעטים תחנות משמר ומנוחה וכן בורות מים ובארות ; על ערוצים ונחלים התגברו בעזרת פיתולים שמיתנו את השיפוע , אועל ידי בניית גשרים שנשאו עליהם את הדרך . אבן המיל הוא האמצעי הבדוק לזהוי הדרכים , מהלכן , ותאריך הקמתן או שיפוצן . אבני המיל הוצבו לאורך הדרכים במרחק של אל ף צעדים כפולים ( millepassuum ) זו מזו , דהיינו 1480 מ , ' ושימשו אמצעי ראשון במעלה למדידת מרחק , איתור נקודות ציון , וגילוי הנתיב ממרחק על ידי העוברים בדרכים . מאות אבני מיל כבר נתגלו 30 י' רול , שם , עמ' ; 45 וכן הקר , 'הדרךלגיו — צפורי , ' ידיעות , כה ( תשכ"א , ( עמ' . 186-175 גשר בדרך רומית בערוץ של נחל זרד , ליד קלעת אל חסה , מדרום מזרח לים המלח . מיפתח הקשתות המרכזיות הוא כ . 90 נ מי . ברינוב-דומשבסקי , פרובינקיה ערביה , , 11 איור 574
|
|