|
|
Page:4
לימודיו של הארכאולוג המקצועי . בחיבורנו אין דברים אלה באים לביטוי אלא באופן מינימאלי , והדיון הוא על פי השימוש ולא על פי הטיפולוגיה - כלי אכילה או כלי אגירה יוצגו יחדיו , ללא הבדל אם הם עשויים חרס , מתכת או זכוכית . גם האתרים הארכאולוגיים , אשר לארכאולוג יש עניין ללמדם במכלולים שלמים , אינם זוכים לדיון עצמאי . העיר ירושלים , דרך משל , תעמוד במרכזם של פרקים שונים הדנים בתוכניות הערים , בביצורים , בכנסיות , בפורום וברחובות וכר ; ' אך אין ירושלים זוכה לדיון מקיף וכולל כמכלול ארכאולוגי עצמאי . הספר מחולק לשני חלקים על פי התקופות : התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזאנטית . שני החלקים קרובים זה לזה מבחינת המבנה אך אינם זהים . נושאים אחדים , כגון הערים ובנייתן , הביצורים , בתי המגורים , בתי הכנסת והאמנות , זוכים לדיון מקביל בכל אחד משני החלקים . נושאים אחרים מופיעים על פי טבעם רק באחד מן החלקים ו המקדשים נדונים בחלק הדן בתקופה הרומית ואילו הכנסיות והמנזרים בחלק הדן בתקופה הביזאנטית . את הנושאים המשותפים , אשר אין בהם שינוי משמעותי בין תקופה לתקופה , בחרנו להציג במרוכז רק באחד מן החלקים י הקברים או בתי המרחץ נכללים במסגרת התקופה הרומית ואילו החקלאות וכלי היום יום נדונים רק במסגרת התקופה הביזאנטית . וזאת , למרות העובדה שתוכן הדברים מכוון לשתי התקופות גם יחד . התחום הגיאוגראפי בו דן הספר הוא המרחב התרבותי הארץ ישראלי , אך מבלי שתהא זהות בינו לבין המושג 'ארץ ישראל' כמושג גיאוגראפי פוליטי בזמן מן הזמנים . המרחב הנדון השתרע על פני תחומיהן של הפרובינציות פאלסטינה הראשונה , השנייה והשלישית , הפרובינציה ערביה והחלקים הדרומיים של פניקיה ( וראה על כך בכרך הראשון , עמ' . ( 386-350 במושגי זמננו אלה הם שטחי ארץ ישראל המערבית , עבר הירדן ודרום סוריה , עד המדבר הסורי והר הדרוזים , וכן חצי האי סיני . תחום זה הכיל רכיבים אתניים , דתיים וחברתיים שונים , אשר השתתפו יחד ביצירה הארץ ישראלית הכללית : הלנים ובני המערב , סורים וצאצאי הנבטים , נוודי המדבר , יהודים , שומרונים , נוצרים ; ומנקודת מבט אחרת . תושבי הערים מול תושבי העיירות והכפרים . תופעות דתיות ייחודיות , כגון בתי הכנסת היהודיים , המקדשים הפאגאניים והכנסיות הנוצריות זכו לדיונים נפרדים . אבל בפרקים האחרים השתדלנו להציג , אלה לצד אלה , אלמנטים מן התרבות והאמנות של הקבוצות השונות . מתוך העמדה סינאופטית זו עולה המשותף הארץ ישראלי ומתחוורים קשרי התרבות והחברה וההשפעות ההדדיות בין הקבוצות והדתות , אשר היה קשה להבחין בהם מתוך המקורות הספרותיים לבדם .
|
|