|
|
Page:89
התורה נותנת נימוק שני לקדושת השבת - העובדה שלאחר ששת ימי בריאת העולם , נח האל ביום השביעי ממעשה הבריאה . כך נאמר בעשרת הדיברות : "י כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ , את הים ואת כל אשר בם , וינה , ביום השביעי ; # ל כן , ברך ה' את יום השבת וילןישהו " - ( שמות כ . ( איסור המלאכה מעניק לשבת משמעות רוחנית , ומפנה זמן לתפילות וללימוד תורה . יום השבת הוא יום חגיגי לא רק בגלל חובת התפילה החגיגית והלימוד בתורה , אלא בזכות המנהגים הרבים הקשורים בו : סעודות חגיגיות המלוות במאכלים טובים , לבישת בגדים חגיגיים ושירת זמירות בסיום הארוחות . איסורי מלאכה מייחדים גם את המועדים ביהדות . ביום הכיפורים אסורה כל מלאכה , ובחגים מסוימים אסורה המלאכה באופן חלקי - בשני ימי ראש השנה , ביום הראשון והאחרון של חג הסוכות , ביום הראשון והאחרון של חג הפסח וביום חג השבועות . בנצרות היום הקדוש לנוצרים הוא יום ראשון בשבוע . קדושתו נובעת מכך שבו החלה בריאת העולם , על פי ספר בראשית , וכן מן האמונה שביום ראשון קם ישוע לתחייה , שלושה ימים לאחר צליבתו . בתחייתו של ישוע נברא העולם בפעם השנייה , על-פי ההשקפה הנוצרית - הפעם , ללא חטא . יום ראשון מסמל אפוא את האפשרות שנתן האל לבני האדם לזכות בישועה . ביום ראשון נערך בכל כנסייה טקס חגיגי , הכולל את סקרמנט " סעודת האדון , " תפילה ודרשה . לתפילת יום ראשון באים המאמינים במיטב בגדיהם , והחגיגיות ניכרת גם בסעודות הנערכות ביום זה . סקרמנט "סעודת האדון" הוא חובה ייחודית לנצרות , הן בתוכנה והן במשמעותה . מהות הסרקמנט היא הזדהות עם קורבנו של ישוע , באמצעות אכילת לחם ושתיית יין , ההופכים בתהליך מיסטי לבשרו ולדמו של ישוע . "סעודת האדון" משחזרת את ארוחתו האחרונה של ישוע עם תלמידיו , בטרם נצלב . על-פי המסופר בברית החדשה , חילק ישוע במהלך אותה ארוחה לחם לתלמידיו ואמר להם " .- קחו אכלן , זהו בשרי *" ישוע גם נתן לתלמידיו לשתות יין ואמר : "זהו דמי , דם הברית החדשה , הנשפך למחילת חטאים * . " ( הבשורה על פי מתי כו , . ( 29-26 יום ראשון הוא יום שבתון מעבודה בנצרות , ועל הנוצרי להימנע בו מעבודה הנעשית תמורת שכר . מכיוון שהנצרות אינה דת הלכה , אין בה איסורי מלאכה מפורטים , ומלאכות בית כגון בישול ואפייה , אינן אסורות בה . מתוך ; ספרי הברית החדשה , תרגום חדש . © . 1979 כל הזכויות שמורות לחברות המאוחדות לכתבי הקודש . באדיבות החברה לכתבי הקודש בישראל , ת . ד , 44 ירושלים . 91000 תפילה בכנסיית המולד בבית לחם
|
|