|
|
Page:58
אחד 49 . ' קרוב לוודאי כי מעשה זה העוסק במותם של עשרים וארבעת אלפי התלמידים של רבי עקיבא , אינו מתייחס לתלמידים במובן הרגיל של המלה . בהמשכו של המקור מדובר על שבעה תלמידים שניים שהיו לרבי עקיבא לאחר שמתו התלמידים הראשונים , וזה מספר מקובל לתלמידיו של אדם באותה עת . סביר להניח כי מדובר בתלמידים שקיבלו את משנתו המדינית של רבי עקיבא , נענו לקריאתו , לקחו חלק כלוחמים במרד בר כוכבא ומצאו בו את מותם . עדות לכך הם דברי רב שרירא גאון באגרתו : 'והעמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה , והוה שמדא על התלמידים של ר' עקיבא , ' . .. ואין שמד אלא מות מידי השלטונות . בספרות התלמודית בא לידי ביטוי יחס אמביוואלנטי לבר כוכבא 1 מצד אחד מצויים גילויי התלהבות מכוחו האגדי ומובעת דעתו של רבי עקיבא בדבר משיחיותו של _בר כוכבא , ומצד שני — ניכרת הסתייגות מפולחן הכוח ואף נמצא מי שכופר במשיחיותו . גילויי ההתנגדות לבר כוכבא מגיעים לשיא במקור הטוען כי חכמים עצמם הוציאו את בר כוכבא להורג , לאחר שנוכחו לדעת כי אינו משיח : בר כוזיבא מלך תרתין שנין ופלגא , אמר להו לרבנן : אנא משיח . אמרו ליה : במשיח כתיב דמורח ודאין , נחזי אנן אי מורח ודאין . כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין — קטלוהו . 49 בראשית רבה פס"א . ג , מהד' תיאודור אלבק עמ' ; 660 והשווה קהלת רבה פי"א , א ; בבלי , יבמות סב , ב . אולם בתנחומא ' 'מעשה ברבי עקיבא שהיו לו שלוש מאות תלמידים בנערותו ומתו כלם ' ... ( תנחומא חיי שרה , סימן ו . ( 50 אגרת רש '' ג , מהר' לוין עמ' , 13 נוסח ספרדי ( בנוסח הצרפתי לא מופיע כלל המשפט ו 'והוא שמדא על התלמידים של רבי עקיבא . ( ' לדעת ג' אלון לא מדובר במקורות אלה על תלמידים של רבי עקיבא במובן של לוחמים , שכן במקרה זה לא היה לרבי עקיבא סיפק ללמד את תלמידיו 'השניים' — רבי מאיר , רבי יהודה וחבריהם . דברי אלון אינם נראים מעיקרם שכן ממה נפשך , אם מדובר בלוחמים ממילא אין גם צורך לקבל כפשוטם את דברי המקורות על הפרש הזמן בין תלמידים ראשונים לבץ תלמידים שניים , אלא לראות באלה חיילים ובאלה תלמידים ממש . ( ג' אלון , תולדות היהודים , ב , עמ' ; 43-42 הערה 119 מטעה שם , שכן 'והוה סמכא דישראל על ' ... איננו מופיע כנוסח הצרפתי במקום המשפט 'והוה שמדא על התלמידים של רבי עקיבא' בנוסח הספרדי , אלא הוא מתייחס לתלמידים השניים ובאופן זה הוא מופיע גם בנוסח הספרדי ( . 51 בבלי , סנהדרי ן צג , ב ' = ) בר כוזיבא מלך שתי שנים ומחצה , אמר להם לחכמים : אני משיח . אמרו לו , במשיח כתוב שמריח ודן ( ישעיהו יא , ג , ( נראה אנחנו אם מריח ודן , כיון שראוהו שאינו מריח ודן — קטלוהו . ( ציון פרק הזמן 'שתי שנים ומחצה' רווח בתלמוד הבבלי על מנת לתאר תקופה קצרה . וראה א '' א אורבך , _חז''ל — פרקי אמונות ודעות , ירושלים תשכ"ט , עמ' 224 הערה . 36
|
|