|
|
Page:39
ושכניהם היוונים והתמרדויות נגד שלטונה של רומא במזרח . אין ספק כי עיקר כובד משקלו של המרד היה בתפוצות ; והמקורות הספרותיים וההיסטוריים הקודמים מדברים במפורש רק על המרד והכליה שסבלה יהדות התפוצות , ובמיוחד זו שבארצות צפון אפריקה ומצרים . אולם , מתוך עדויות אפיגראפיות על משלחות צבאיות שנשלחו לארץ בימים אלו וקטעי ידיעות בספרות היהודית והלא יהודית יש ללמוד אף על מעשי מרידה בשיעור ניכר גם בארץ ישראל " _" . בספרות התלמודית מכונה מרד זה בשם 'פולמוס של קיטום' " על שם המפקד המאורי לוסיוס קויטוס ( Lusius Quietus ) שדיכא באכזריות את מרד היהודים במסופוטמיה ונשלח לאחר מכן לדכא את המרד ביהודה . המסורות התלמודיות מספרות על התכנסויות בירושלים ובהר הבית , על התפשטות המרידה גם בגליל , על חורבן ערים שונות בארץ ועל הוצאתם להורג של המנהיגים פאפוס ויוליאנוס שפעלו בארץ ובתפוצות "'" . בעקבות דיכוי המרד אנו שומעים על רדיפות דתיות < אולם פולמוס קיטוס לא הביא עמו חורבן יישובי בהיקף רב ולא לתקופה ארוכה , ועם חלוף הסערה נמשכה הפריחה היישובית והכלכלית בימי טריאנוס ( 117-98 ) ורוב ימיו של אדריאנוס עד לפרוץ מרד בר כוכבא בשנת . 132 106 ראה אלון , תולדות היהודים . א , עמ 107 . 264-255 משנה , סוטה ט , יד . לפי נוסחאות עיקריות , ראה גם אלון . שם . עמ' 108 . 255 ספרא אמור . פרק ט , עמי צ ט ע"ד .
|
|
|