|
|
Page:1
א . השינוי במעמדה של הפרובינציה ונציביה מאז הדחתו של האתנארך ארכלאוס בשנת 6 לספירה ועד לפרוץ המרד הגדול , להוציא את ימי מלכותו הקצרים של אגריפס הראשון , היתה 'יודיאה' ( Judaea ) פרובינציה רומית . גבולותיה של פרובינציה זו לא היו קבועים ? הגליל והפריאה ( עבר הירדן ) הוכללו בה לראשונה עם הדחתו של הורדוס אנטיפס ( בשנת 39 לספירה , ( אך גם לאחר מכן נקרעו ממנה חלקים מעבר הירדן וערים בגליל ( טבריה , טריכיאי ) ונמסרו לשלטונו של אגריפס השני . החוף , צפונית לקיסריה , מצוי היה כבר בתחום פניקיה שהיתה חלק מהפרובינציה סוריה . בירתה של ' יודיאה' היתה קיסריה , ששכנה בפינה הצפונית מערבית של הפרובינציה , אף על פי שירושלים היתה עיר מרובת אוכלוסין יותר כאותה תקופה . כראש הפרובינציה 'יודיאה' בתקופה שלפני המרד הגדול עמד נציב ממעמד הפרשים הרומי , בעל תואר 'פרפקטוס' , ( Praefectus ) ולאחר מכן — פרוקוראטור _nnn . ( Procurator ) פיקודו של פרפקט זה עמדו גדודים של _חיל עזר רומי , ( auxilia ) שגוייסו בעיקר מקרב האזרחים _הלא יהודיים של סבסטיה וקיסריה . לגיונות רומיים , לעומת זאת , מעולם לא סרו לפיקודו של נציב יהודה , ובכלל לא חנו באורח קבוע בפרובינציה זו . לדבר זה היו תוצאות חשובות מכמה בחינות . במקרה של מרד או חשש למרד מצד האוכלוסייה היהודית , נאלץ נציב יהודה להזעיק לעזרתו את הנציב ( legatus pro praetore ) של הפרובינציה הסמוכה , סוריה , שנמנה עם המעמד הסנאטורי . תחת פיקודו של נציב סוריה עמדו ארבעה לגיונות , שהיוו את הכוח הצבאי הרומי העיקרי בארצות המזרח . ואכן , עם פרוץ המרד הגדול היה זה קסטיוס גאלוס , נציב סוריה , שיצא בראש צבא המורכב מחיל המצב מן הפרובינציה שלו _בנסיון למגר את המורדים . תלותה הצבאית של ' יודיאה' בסוריה הגבירה את מעורבותם של נציבי סוריה בענייני הארץ , ואף היתה בעלת השפעה על מערך ההגנה הרומי לאורך גבול הפרת . שכן נקיטת מדיניות המשטר הרומי בפרובינציה 'יודיאה' מן החורבן ועד למרד בר כוכבא מנחם שטרן
|
|