|
|
Page:14
מפורשות רק במדרשים שנערכו בתקופה מאוחרת ביחס , כמו מדרש תנחומא ( כי תשא ) : 3 ולפי שצפה הקב"ה שעתידין אומות העולם לתרגם את התורה ולהיות קורין בה יוונית והם אומרים אנו ישראל .., הנה כי כן , המדרש מודיע בריש גלי על הגורם ששואף להוריש את היהודים מנחלתם המקראית . הגויים מתרגמים את הכתוב יוונית ומתיימרים לטעון שעכשיו הם ישראל . התשובה לטיעון שבמדרש זה תעסיק אותנו בהמשך . כאן המקום לשאול שאלה מקדימה : האם יש עדות מספקת לכך שכבר מראשית תקופתנו הכירו היהודים את הטיעון הזה - גם אם לא ציטטו אותו מפורשות ? במאה השנייה , בעיצומה של תקופת התנאים , השמיעו הנוצרים בראש חוצות שהם הם ישראל האמיתי , שכתבי הקודש מתפרשים יפה רק על - ידם וכי ליהודים אין עוד חלק ונחלה בכתבי הקודש , מכיוון שסירבו להבינם על בוריים . נשמע את טיעונם בניסוחו של יוסטינוס , ואחר - כך נחזור ונבדוק את מקורותינו . נקדים כאן ונאמר שחיבורו של יוסטינוס , " דו - שיח עם טריפון", הוא מקור חשוב ביותר בוויכוח הנוצרי - יהודי . הוא נכתב , כנראה , ברומי , ב - 160 לספירה לערך 4, היא תקופת אושא בארץ - ישראל של התנאים . וכך שואל טריפון , הנציג היהודי , בדו - שיח : " ובכן מה , אתם הנכם ישראל ואלה [ הנבואות המקראיות שהוזכרו מכבר בחיבור ] נאמרו אודותיכם ? ... " ויוסטינוס משיב : כפי שכל עמך קרויים יעקב או ישראל , מאותו יעקב אחד שנקרא גם כן ישראל ; כך אנחנו , מכיוון שנולדנו מן המשיח לאלוהים גם יעקב , גם ישראל , גם יהודה , גם יוסף , גם דוד , גם בנים למקום באמת נקראנו והננו השומרים את מצוות המשיח . ( פרק 123 ) " בנים אתם לה' אלהיכם " ( דברים יד , א ) אומר משה לעם ישראל במדבר . וחזר ר' עקיבא , בן דורו של יוסטינוס , ודרש " חביבין ישראל שנקראו בנים למקום ; חיבה יתרה נודעת להם " ( משנה אבות ג , יד ) 5. לשיטת ר' עקיבא , אין לישראל אותה חיבה פשוטה שנוצרו בצלם ככל האדם ("חביב אדם שנברא בצלם") , אלא חיבה מיוחדת - שנקראו בנים . והנה הבנים האהובים , לשיטתו של יוסטינוס , הם אלה ששומרים את מצוות המשיח . קרוב בעיניי , שיוסטינוס מרחיב את שיטתו של פאולוס ("אל הגלאטים", 7 : 3 ) , שראה בנוצרים " בני אברהם". אותו כלי החמדה של ר' עקיבא , הוא התורה , הומר ב"מצוות המשיח " ( והאמונה בראשן ) , ובזכותן נקראו הנוצרים ישראל - יעקב - ובנים למקום . הטיעון הזה כבר צוטט מפורשות בתנחומא שהבאנו לעיל , אבל מצאנו אותו במקור קדום מעט יותר : משל למה הדבר דומהו
|
|